עורך דין ביטוח לאומי באילת

הליכים של נזקי גוף מול הביטוח הלאומי אלו הם אירועים אשר בדרך כלל הופכים את החיים ומשנים מקצה אל קצה את האדם שנפגע בהם.

כמובן שהפגיעה היא לא רק בנפגע עצמו, אלא גם בסביבה הקרובה שלו ובמשפחתו. לעתים הפגיעה היא פגיעה פיזית, לעתים הפגיעה היא פגיעה נפשית ולעתים קרובות הפגיעה משלבת גם את שני הדברים.

תביעה מול הביטוח הלאומי בדרך כלל מייצרת מספר שלוחות של הליכים. ראשית כל, תביעה להכרה באירוע (בין אם מדובר בתאונת עבודה, נכות כללית, נפגעי איבה, שירותים מיוחדים וכדומה). שנית ולאחר שהושגה ההכרה, ההליך ממשיך בתביעה לקביעת דרגת נכות וקבלת הפיצוי או הגמלה הקשורים באותה תביעה.

במידה ונפגעתם ואתם זקוקים לעורך דין ביטוח לאומי באילת, משרד עורך דין ינון הדאיה ישמח לעמוד לרשותכם ולטפל בכם במקצועיות ובמסירות עד להשגת התוצאה המקסימלית.

עו"ד הדאיה מתמחה בתביעות ביטוח לאומי באזור דרום הארץ ומלווה את לקוחותיו לוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, לשם השגת הפיצויים הגבוהים ביותר עבור לקוחותיו.

בין אם אתם מחפשים עו"ד תאונות עבודה או עו"ד נכות כללית – עו"ד הדאיה הינו עורך דין לביטוח לאומי באילת המטפל בנפגעים וחולים רבים באילת על הצד הטוב ביותר, תוך שילוב של מקצועיות ומסירות כלפי כל לקוח.

כיצד תקבלו כסף מהביטוח הלאומי אם אתם במצב סיעודי:

במידה והנכם במצב סיעודי ואינכם מסוגלים לבצע פעולות בסיסיות בחיי היום יום, יכול מאוד להיות כי אתם זכאים לקבל קצבה של שירותים מיוחדים (שר"ם).

זכאי לקצבה הוא מי שעד גיל פרישה מבוטח בביטוח הלאומי וזקוק לעזרה רבה בפעולות פשוטות ובסיסיות בכל יום (אכילה, רחצה, לבוש והתפשטות, שליטה על הצרכים, שכיבה וקימה מהמיטה וניידות בבית), או שהוא זקוק להשגחה קבועה כדי למנוע סכנת חיים.

ישנם מספר תנאים על מנת לקבל את הקצבה לשירותי מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי. התנאי הראשון הוא, כי הזכאי חייב להיות בן מעל ל-18 שנה ועד 90 ימים טרם גיל הפרישה והוא נמצא במדינת ישראל.

התנאי השני הוא, כי הזכאי מקבל קצת נכות מהביטוח הלאומי ונקבעו לו אחוזי נכות רפואית בשיעור של 60% לכל הפחות (אחוזים אשר יש בהם קשר לשירותים מיוחדים).

במידה והזכאי אינו מקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי, הרי שצריכים להיקבע לו לכל הפחות 75% נכות רפואית (אחוזים אשר יש בהם קשר לשירותים מיוחדים).

תנאי נוסף, הוא שהזכאי אינו מקבל קצבת ניידות (למעט במקרים מיוחדים) וכן שהוא אינו מצוי במוסד שניתנים בו שירותי רפואה, סיעוד או שיקום.

את התביעה לגמלת שירותים מיוחדים יש להגיש בטופס בל/7849, בצירוף כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים.

הבדיקה הראשונית לצורך קבלת הקצבה נערכת במוסד לביטוח לאומי ולעיתים נערכת בדיקה נוספת בביתו של הזכאי.

סכום הקצבה למי שזקוק לעזרה רבה ברוב פעולות היום יום ברוב שעות היממה, עומד על סך של 1,405 שקלים מדי חודש. סכום הקצבה למי שזקוק לעזרה רבה בכל פעולות היום יום ברוב שעות היממה, עומד על סך של 3,286 שקלים מדי חודש.

סכום הקצבה למי שתלוי לחלוטין באדם אחר, עומד על סך של 5,261 שקלים מדי חודש. מלבד סכומי הקצבאות הנ"ל ישנה תוספת של מאות שקלים בעבור מקבלי הקצבאות.

במידה וקיבלתם תשובה מהביטוח הלאומי, אשר לדעתכם אינה משקפת את מצבכם הרפואי, ניתן להגיש ערר לוועדת העררים של המוסד לביטוח לאומי. חשוב מאוד לבצע באופן נכון את הערר וזאת על מנת שאפשר יהיה להגיע לתוצאה מקסימלית.

שיעורי הקצבאות יכולים לעמוד על סכומים של עשרות אלפי שקלים בשנה ומיליוני שקלים במשך שנים רבות, ומשכך לפני ביצוע הליך זה, רצוי להתייעץ עם המומחים בתחום.

כיצד תקבלו כסף מהביטוח הלאומי אם לילדכם קיימת נכות:

למרבה הצער הורים רבים אינם יודעים כי בביטוח הלאומי קיימת קצבה מיוחדת אשר נוגעת לילד בעל נכות ניכרת. קצבה זו אינה עניין של מה בכך והיא יכולה לסייע באופן משמעותי למשפחה ממוצעת בישראל.

נכון לכתיבת שורות אלה (אוגוסט 2018), קצבה מלאה לילד נכה עומדת על סך של 2,196 ₪ מידי חודש וכן ניתנת תוספת של 373 ₪ לחודש עבור ילד שמקבל קצבה מלאה.

כמו כן, במקרים מסוימים בהם הילד נזקק לעזרה נוספת בביצוע פעולות היום יום (ניידות, אכילה, לבוש, רחצה וכדומה), ניתן לקבל סכום כסף נוסף מהביטוח הלאומי מידי חודש בחודשו. בעניין של ילד בעל נכות קיימות מחלות מסוימות בהן הזכאות לקצבה תתחיל מהיום בו הילד הגיע לגיל 91 יום ובחלק מהמקרים תתחיל הזכאות בגיל 3 שנים.

במקרים חריגים, כגון ילד שסובל מתסמונת דאון או ילד שסובל מליקוי שמיעה משמעותי, אזי הזכאות לקצבה מתחילה מיום לידתו של הילד. את התביעה לקבלת קצבת נכות של הילד, יש להגיש למוסד לביטוח לאומי, בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים, אישור לימודים מבית הספר או מהגן בו לומד הילד, וכן תעודה רפואית או חוות דעת של רופא פרטי בעניינו של הילד (במידת הצורך).

הורים חשוב שתדעו כי במידה והגשתם תביעה למוסד לביטוח לאומי והיא נדחתה, או שילדכם קיבל החלטה בעניין נכותו, אשר אינה משקפת את מצבו הרפואי, ניתן לערער על ההחלטה בתוך 90 יום לוועדת ערר בביטוח הלאומי.

כמו כן, חשוב לדעת כי ניתן לערער גם על החלטת הביטוח הלאומי בעניין תשלום רטרואקטיבי. רבים לא נוטים לייחס חשיבות לעניין תשלום רטרואקטיבי, אך רק מעניין זה ניתן לקבל תשלומי קצבה בסכומים ניכרים ביותר.

דעו לכם הורים, כי במידה ותיאבקו בביטוח הלאומי באופן נכון ועקבי, תוכלו לשפר את הסיכויים לקבל קצבה גבוהה יותר ובכך תוכלו לשפר את מצבו של הילד ולטפל בו טוב יותר.

חשוב מאוד לבצע את המאבק באופן ראוי ועם כל האסמכתאות הנדרשות, זאת על מנת שתוכלו לנצח את הביטוח הלאומי.

כיצד תקבלו כסף מהביטוח הלאומי אם אתם מוגבלים בניידות:

לא ברור מדוע מדינת ישראל אינה מיידעת את אזרחיה בכך שמגיעות להם זכויות שונות מהמוסד לביטוח לאומי.

דוגמא מצוינת לכך היא גמלת הניידות, אשר רבים במדינת ישראל כלל אינם יודעים שהיא קיימת.

ניידות הינה קצבה בפני עצמה וניתנת למי שמוגבל ברגליו ואינו יכול להתנייד ממקום למקום באופן רגיל.

את התביעה הראשונית לבדיקת זכאות לניידות יש להגיש תחילה למשרד הבריאות ובמידה ומשרד הבריאות מאשר את אחוז הניידות המתאים, אזי יש להגיש לאחר מכן למוסד לביטוח לאומי טופס בל/8200, וזאת על מנת שאפשר יהיה לקבל הטבות מהביטוח הלאומי בעניין הניידות.

מי שיכול להגיש תביעה לניידות הוא מי שעונה על כל שלושת התנאים כדלקמן:

  1. הוא תושב ישראל אשר נמצא בישראל.
  2. הוא בן 3 שנים לפחות וטרם הגיע לגיל פרישה (במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעה לניידות גם לאחר גיל הפרישה).
  3. וועדה רפואית של משרד הבריאות קבעה לו אחוזי מוגבלות בניידות בגלל ליקויים ברגליים, וזאת על פי רשימת ליקויים, אשר מצויה בפני משרד הבריאות.

כמו כן, חשוב להוסיף כי זכאי לניידות הינו מי שיש לו רישיון נהיגה בתוקף והוועדה הרפואית של משרד הבריאות קבעה לו 40% מוגבלות בניידות לכל הפחות.

אם אדם מוגבל ברגליו ואין לו רישיון נהיגה בתוקף, הרי שיהיה זכאי לניידות רק אם הוועדה הרפואית במשרד הבריאות קבעה לו 60% מוגבלות בניידות לכל הפחות ובתנאי שיש לו מורשה נהיגה שמסיע אותו.

מורשה לנהיגה הוא קרוב משפחה (לא כל קרוב משפחה) של הזכאי לניידות, אשר יש לו רישיון נהיגה בתוקף ומתגורר בבניין של הזכאי או בבניין סמוך לו, עד מרחק של 1500 מטרים.

על אף העובדה כי ישנה הגדרה ברורה בחוק לגבי זהות קרוב משפחה של הזכאי, הרחיב בית הדין לעבודה את ההגדרה וקבע בפסיקותיו, כי מורשה לנהיגה יכול להיות גם מחוץ להגדרה הפורמלית של המוסד לביטוח לאומי וגם נקבע בבית הדין כי במקרה מיוחד, אפילו מי שגר במרחק של יותר מ-1500 מטרים מהזכאי לניידות, יכול להיות מורשה לנהיגה. על החלטת משרד הבריאות בנוגע לאחוזי המוגבלות של הזכאי או בנוגע לעצם קיום הזכאות, ניתן לערער לוועדה רפואית לעררים של משרד הבריאות. את הערר יש להגיש בתוך 60 יום מיום מתן ההחלטה של הוועדה הראשונה.

שיתוף

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן