התובעת בת 25, נפגעה כנהגת בתאונת דרכים בחודש השישי להריונה כאשר פגע ברכבה רכב אחר וכתוצאה מכך עף רכבה של התובעת ופגע חזיתית במעקה הבטיחות.
התובעת פונתה ממקום התאונה באמבולנס לבית החולים. התובעת אובחנה כסובלת משבר בלסת תוך כניסת השיניים כלפי פנים, שתי שיניים קדמיות בלסת התחתונה התעקמו כלפי מעלה. כן אובחנו פגיעות אורטופדיות הכוללות חבלה בברכיים, לרבות חתך בברך ימין, חבלה ברגל ימין, צליפת שוט וחבלות בעמוד שדרה צווארי וגבי.
התובעת נאלצה לעבור טיפולים בשיניים בחניכיים ובלסת לרבות השתלת חניכיים, השתלת שתלים, השתלת עצמות ועקירת שיניים. התובעת נאלצה לשאת בעלות טיפול בסך 51,446 ₪.
מאז התאונה החלה התובעת לסבול גם מבעיות נפשיות קשות וסובלת גם מירידה בשמיעה ומטנטון.
חברת הביטוח טענה כי במידה והתובעת תבצע ניתוחים בשפה העליונה הרי שנכותה תפחת באופן משמעותי. לפיכך, טענה חברת הביטוח, כי יש לפצות את התובעת בסכום נמוך בגין נכותה בשפה העליונה, שכן סירובה העיקש לבצע ניתוחים סותר את חובתה (חובת הנפגע) להקטין את נזקו ככל שיוכל.
בית המשפט פסק כי מדובר בסדרת ניתוחים, לא ניתוח אחד, וכי המדובר בניתוחים הכרוכים בסיכונים, כאשר לא ידוע בכלל מה תהיה תוצאת הניתוחים אלא בחלוף שנה מביצועם ורק אז צפוי יהיה לקבוע הפחתת נכות ניכרת ל- 5%. התובעת בסירובה לבצע הניתוחים מתנהגת באופן סביר.
בית המשפט פסק לתובעת גם 293,000 שקלים וזאת בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד.
כמו כן, בית המשפט קבע כי הפיצוי בגין כאב וסבל לתובעת יעמוד על סכום של 66,000 שקלים.
לעניין הוצאות רפואיות בגין טיפולי שיניים קבע בית המשפט כי התובעת תפוצה לעבר ולעתיד בסכום של 108,000 שקלים.
