מדובר על פסק דין בו התובע יליד 1970 שוחט במקצועו משנת 2000, כל השנים עוסק בשחיטת עופות. התובע עובד 5 ימים בשבוע, בין 4.5 ל- 5 שעות עבודה ביום, סה"כ 120 דקות של שחיטה ביום. בשעות אלה שוחט התובע כ- 1,500 עופות. בזמן השחיטה התובע מפנה את ראשו לצד ימין כדי לקבל כל אחד ואחד מהעופות, מחזיר את הראש למרכז, מוריד אותו על מנת לבצע את השחיטה ושוב מסובב ימינה על מנת לזרוק אותו לקונוס. כך עושה התובע לגבי כל אחד ואחד מ- 1,500 העופות אשר הוא שוחט מדי יום.
התובע סובל מכאב צוואר על רקע שינויים ניווניים ניכרים, ובלטים ופריצות דיסקים בגבהים מחוליה צווארית שלישית עד חוליה צווארית שביעית. התובע תבע את הביטוח לאומי על הכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה וביטוח לאומי דחה אותו. התובע הגיש תביעה להכרה בבית הדין לעבודה ובית הדין האזורי מינה את ד"ר אנג'ל כמומחה רפואי. המומחה שלל קשר סיבתי בין המחלה לעבודתו של התובע בטענה שבעבודה זו לא נגרמים נזקים בלתי הפיכים לצוואר. התובע ביקש מינוי של מומחה נוסף וטען כי המומחה הרפואי התעלם מתנאי עבודתו הייחודיים של המבקש במיוחד בהקשר של החמרת מצבו בהתחשב מכך שסבל מתחלואה צווארית. המומחה הרפואי לא בדק את המבקש ואינו מודע לזווית ההטיה הנדרשת ממנו לשם ביצוע עבודתו.
בית הדין לעבודה דחה את הבקשה למינוי מומחה נוסף. התובע הגיש ערעור על ההחלטה בבית הדין הארצי.
בית הדין פסק כי ככלל, כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ואין די בהפניה להליך שבו אותו ליקוי רפואי הוכר כפגיעה בעבודה בעניינו של מבוטח המועסק בתנאי עבודה דומים או זהים כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי נוסף או מינוי מומחה רפואי אחר. יחד עם זאת, במקרה שבו מחוות דעת המומחה עולה כי המומחה הרפואי שולל קטגורית אפשרות של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי הרפואי, ואותו ליקוי רפואי הוכר כפגיעה בעבודה בעניינם של אחרים שמועסקים בתנאי עבודה דומים או זהים, עשויה להיות הצדקה להפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי, שבהן יתבקש להתייחס לחוות הדעת שניתנו בהליכי אחרים, או למינוי מומחה רפואי נוסף או אחר. בענייננו, המבקש סמך את בקשתו, בין היתר, על פסיקת ביה"ד האזורי, הנוגע לעבודה של שחיטת עופות. בנסיבות המקרה נכון למנות מומחה רפואי נוסף, אליו תישלח תשתית עובדתית מדויקת ומלאה יותר, ואין מקום להפנות למומחה הרפואי שאלת הבהרה שבה יתבקש להתייחס לחוות דעת בעניין. זאת, שכן המומחה קבע כי תנועות הצוואר של המבקש הן "בטווח התקין והרגיל של הצוואר", אולם עובדה זו אינה כלולה בתשתית העובדתית בהחלטת המינוי. כמו כן, המומחה לא התייחס לכך שבנוסף לתנועות הצוואר ימינה, למרכז ושוב ימינה, בעת שהמבקש שוחט את העוף הוא מבצע גם תנועת הורדת הראש, דהיינו כיפוף של הצוואר ויישורו, ולא רק תנועות לצדדים. אמנם במקרה זה קיים שוני מסוים בתשתית העובדתית לעומת זו שנקבעה בעניין שלמה, ולא הוברר אם שוני זה מהותי אם לאו, אך ממכלול חוות הדעת נראה כי לגישת המומחה התנועות אותן מבצע המבקש בעבודתו אינן יכולות לגרום נזק לצוואר ומחוות דעתו עולה לכאורה כי הוא אינו מכיר בקשר סיבתי "מושגי" בין התנועות אותן מבצע המבקש בעבודתו לבין הליקוי בצווארו. נוכח גישתו הלכאורית של המומחה והעובדה שכבר הועברו אליו שאלות הבהרה, נראה כי נכון יותר יהיה למנות מומחה רפואי נוסף, ולא להפנות שאלות הבהרה נוספות. בנוסף, כפי העולה מחוות דעת המומחה, יש משמעות לטווח התנועות של המבקש, דבר שלא צוין בתשתית העובדתית. מעבר לכך, יש מקום לשקול להציג לפני המומחה סרטון שבו יודגם אופן עבודתו של המבקש. לכן, טרם העברת עניינו של המבקש למומחה רפואי נוסף, יקבע בית הדין לעבודה את האופן שבו תיקבע תשתית עובדתית מפורטת ומדויקת יותר למומחה הרפואי, ותשתית כזו תוצג למומחה. ודוק, ביום 10.9.19 נכנסו לתוקפן הנחיות חדשות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, אשר מקנות לבית הדין לעבודה שיקול דעת רחב ביותר בהחלטה על מינוי מומחה רפואי נוסף, וזאת בשונה מההנחיות הקודמות שבהן נקבעו נסיבות קונקרטיות המצדיקות מינוי מומחה רפואי נוסף. ערעור התובע התקבל.
