זהו פסק דין בנוגע לתביעת התובע שנדחתה על ידי הביטוח הלאומי לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע מוחי, אשר ארע לאחר קרות אירוע חריג במהלך עבודתו ביום 14.7.2015.
השאלה הנשאלת כאן היא האם קיים קשר סיבתי בין האירוע המוחי לאירוע החריג שאירעה לו במהלך עבודתו.
בית הדין לעבודה מינה מומחית פרופסור ויויאן דרורי, על מנת שתחווה דעתה בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג אשר ארע לתובע ביום 14.7.2015 ובין האירוע המוחי בו לקה התובע. לאחר שניתנה חוות דעתה במסגרתה קבעה כי לא התקיים קשר סיבתי בין האירוע המוחי ובין האירוע החריג בעבודת התובע, ומשום ששאלות ההבהרה אשר הופנו אליה לא נענו במלואן, הורה בית הדין למנות מומחה נוסף את ד"ר ורבר. ד"ר ורבר קבעה באופן מפורש כי השבץ הנוכחי ארע בסמיכות לאירוע החריג, וחרף היות התובע בסיכון מוגבר לשבץ מוחי סברה המומחית כי השבץ המוחי קשור בקשר סיבתי לאירוע החריג בעבודת התובע.
בית הדין לעבודה אימץ את טענותיה וקבע כי ההלכה הפסוקה באשר למשקל חוות דעת המומחה, אשר מונה על ידי בית הדין לעבודה קבעה כי בתי הדין נוהגים ליתן משקל רב לחוות דעת המוגשות על ידי מומחה יועץ רפואי מטעם ביה"ד, שכן אובייקטיביות המומחה רבה יותר. בשאלות רפואיות בית הדין סומך את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן, לעשות כן. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. אפשר שבשאלה מסוימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין. בחינת חוות דעתה של המומחית בתיק דנן, אשר מונתה כמומחית אחרת ולא כמומחית נוספת, מעלה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג ובין האירוע המוחי. טענות הנתבע על פיהן המומחית לא נתנה דעתה לגורמי הסיכון שקיימים בתובע והסיכוי המוגבר של התובע לאירוע מוחי, נדחו שכן המומחית הייתה ערה להם, וחרף האמור הבהירה כי משעה שהשבץ ארע בסמיכות בת פחות מ-24 שעות לאחר האירוע החריג, קיים קשר סיבתי בין האירועים. לאחר שנתנה דעתה למכלול נתוני התובע לרבות המסמכים הרפואיים אשר הוצגו בפניה, סברה המומחית כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה ובין השבץ המוחי בו לקה התובע. אין כל הצדקה לסטות מחוות דעתה של המומחית, אשר הייתה מנומקת ומפורטת תוך התייחסות למכלול גורמי הסיכון של התובע והמסמכים הרפואיים. בהתאם לכך, יש לאמץ את קביעות המומחית בחוות דעתה מהן עולה מפורשות כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה ובין האירוע המוחי בו לקה התובע. לפיכך, דין תביעת התובע להכרה באירוע המוחי אשר ארע עקב אירוע חריג בעבודה, להתקבל.
