התובע יליד 1988, עולה חדש, הקים עסק לפרנסתו כמתקין ארונות פח. התובע נרשם כעוסק מורשה ביום 24.3.17 אצל יועץ המס וזה פתח בעבורו תיק בביטוח לאומי ומס הכנסה.
ביום 11.5.17 בעת התקנת ארון פח של כיבוי אש אצל לקוח הממוקם באתר בניה במושב, הוא החזיק על הגב אלומיניום שהוא מתקין ששוקל 10 ק"ג ועלה במדרגות. בקומה 7 היה עץ מעל המדרגה מתחת לתקרה ואז ידו השמאלית נתקעה בעץ והתובע נפצע. התובע נפגע בידו השמאלית, ידו השולטת, ועבר ניתוח ביום 16.5.17.
התובע הגיש בקשה לדמי פגיעה לביטוח לאומי ונדחה בתואנה שאינו נרשם כעוסק מורשה.
בית הדין לעבודה פסק כי סעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי "לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם." בענייננו נמצא כי בעת שביקש התובע להירשם כעצמאי היה התובע בארץ רק כשנתיים, פנה אל יועץ מס המדבר את שפתו, חתם על הסכם שכר טרחה וסמך על יועץ המס שיעשה עבודתו. משכך התובע עשה כל הנדרש ממנו על מנת להירשם כעצמאי בביטוח לאומי. הנתבע אף הכיר במעמד של התובע כעצמאי מחודש 3/17. עוד נמצא כי התובע דיווח לבית החולים כי נפגע בתאונת עבודה. היה על הנתבע לגלות אמפתיה כלפי התובע ולהאמין לגרסתו ולא להטיל בו דופי. כבר נפסק כי בכל מקרה של ספק, יש לפרש את החוק לטובת המבוטח, ובוודאי עת עסקינן בעולה חדש שאינו בקיא ברזי הבירוקרטיה. נוכח כל האמור, דין התביעה להתקבל. מאחר שהתביעה לא נדחתה מסיבה רפואית אין מקום למנות מומחה רפואי, וקביעת דרגת הנכות נתונה לוועדה רפואית של ביטוח לאומי.
