רבים מהנפגעים בתאונות שונות אינם יודעים, אך כאשר אדם נפגע ויש לו נזק גוף, ישנה חשיבות גדולה לסבלנות ולהמתנה להתגבשות הנזק.
הגוף שלנו משתנה מיום ליום, הוא איננו סטטי וכאבים ומגבלות שאנו מרגישים היום כתוצאה מתאונה, לא בטוח שבעוד מספר חודשים אנו נרגיש אותם, או שאנו נרגיש את הכאבים והמגבלות, רק בעוצמה פחותה יותר.
הפסיקה קובעת באופן ברור כי כאשר אדם נפגע מתאונה והוא רוצה להגיש תביעה כנגד מעוול רלוונטי בטענה כי נגרמה לו נכות צמיתה (קבועה), הוא צריך להמתין לפחות כשנה מיום התאונה, וזאת על מנת שניתן יהיה לדעת האם הנזק שנגרם לו בתאונה הוא זמני או קבוע.
אצל ילדים קטנים המצב מעט יותר מורכב. ילדים קטנים ככלל מבריאים מהר יותר וניתן לראות לעיתים קרובות פגיעות קשות, אשר אצל אדם מבוגר פגיעה תותיר נכות קשה, כאשר ילד קטן עם פגיעה זהה יחלים ממנה לחלוטין ולא תיוותר לו כל נכות קבועה ממנה.
מפאת האמור לעיל, קבעה הפסיקה כי כאשר נפגע ילד קטן בתאונה, מומלץ להמתין כשנה וחצי מיום התאונה וזאת בכדי שניתן יהיה לתבוע את הגורם המעוול, בגין נכות קבועה שנגרמה (במידה ונגרמה) לילד.
להמתנה ולסבלנות ישנה חשיבות עצומה, שכן במידה ומגישים תביעה בטרם התגבש הנזק, לא ניתן יהיה לנהל את התביעה כראוי, לא ניתן יהיה למנות מומחה רפואי לשם מתן חוות דעת ובמקרים מסוימים בית המשפט ימליץ למחוק את התביעה ולהגיש אותה במועד מאוחר יותר (כאשר יתגבש הנזק).
יש לציין כי על אף האמור לעיל, כנגד גורמים מסוימים מומלץ (ולעיתים גם חובה) להגיש תביעה גם כאשר הנזק עדיין לא התגבש. דוגמא מצוינת לכך היא תביעה של הנפגע המוגשת למוסד לביטוח לאומי. כאשר אדם נפגע למשל בתאונת עבודה, יש לפנות באופן מיידי למוסד לביטוח לאומי, וזאת בכדי שניתן יהיה לקבל דמי פגיעה ואף להגיש תביעה בגין דרגת נכות (בסיום קבלת דמי הפגיעה).
הביטוח הלאומי בדוגמא הנ"ל יבדוק את הנפגע גם בטרם עברה שנה מיום האירוע ובמידת הצורך יקבע נכות זמנית לנפגע. רק לאחר תקופה נוספת הוא יקבע נכות צמיתה לנפגע במידה ויש כזו.
מכיוון שהחשיבות של התגבשות הנזק הינה קריטית לתיק, יש להיעזר בעניין זה עם עורכי דין המתמחים בנזקי גוף, שכן אי ידיעת הנושא והבנתו עלולה לגרום להוצאות מיותרות ולעיכובים בתיק.
