התובעת, בת 9, נפגעה בתאונה במהלך משחק בכדור שנערך במסגרת שיעור בבית הספר. התאונה אירעה בעת שהתובעת רצה אל הכדור, התנגשה בברז שתייה מבטון ונפצעה בפניה ובשיניה הקדמיות. בן משפחה של התובעת פינה אותה מזירת התאונה אל מרפאת שיניים.
באותו היום אחת המורות נעדרה מסיבה כלשהי והשיעור שהייתה אמורה ללמד, הפך ל"שיעור חופשי" בו הילדים שוחררו לשעת משחקים. הכיתה חולקה לשתי קבוצות, כאשר קבוצה אחת (והתובעת בתוכה), נשלחה לשחק בחצר הצמודה לחזית הדרומית של אולם הספורט בבית הספר. בשעת המשחקים הזו הייתה נוכחת רק מורה אחת, אשר הייתה אחראית על שתי הקבוצות.
בית המשפט פסק כי על בית הספר מוטלות ככלל חובות זהירות מוגברות באשר לפעילות ילדים במהלך שהותם בבית הספר, לאור
גילם, פגיעותם, והצורך בטיפול מיוחד בהם. בגדרה של חובה זו מוטל על בית הספר לנקוט אמצעי זהירות סבירים למניעת פגיעה בתלמיד.
ילדכם נפצע במהלך פעילות בית ספרית? אל תוותרו ובאמצעות עורך דין תאונות תלמידים, דרשו את הפיצויים המגיעים לכם!
בית המשפט קבע כי בבחינת חובת הזהירות הקונקרטית יש לשקול את העובדה שמדובר בילדה שהייתה במועד התאונה בת כ- 9 שנים, ושהתאונה אירעה כאמור לא רק בעת שהותה בבית הספר, אלא גם במהלך שיעור, ובפעילות יזומה על ידי בית הספר. מבחינת מדיניות משפטית אין זה סיכון סביר שתלמיד רך בשנים ייפגע במהלך שיעור בפגיעה דוגמת הפגיעה שאירעה לתובעת. על המורים מוטלת חובה לוודא שהפעילות הנערכת במהלך השיעור, לרבות שיעור חופשי, תהיה בטוחה הן בבחינת אופי הפעילות עצמו, והן מבחינת הזירה שבה מתבצעת הפעילות. הנטל הוטל על המורה הינה מוגבר, בין היתר בשים לב לכך שלא ניתן לצפות שילדים רכים בשנים יצפו או הסיכונים שאותם יש באפשרותו של מורה לצפות.
בית המשפט קבע כי הילדה תפוצה בסכום של 76,000 שקלים, אשר מקורם 30,000 שקלים בגין כאב וסבל, 41,000 שקלים בגין הוצאות רפואיות (טיפולי שיניים) וכן סך של 5,000 שקלים בגין עזרת צד ג'.
