רבים מהעובדים אינם יודעים, אך בדרך כלל כאשר אדם עוזב את מקום עבודתו מרצונו, הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים. גם אם העובד עבד במשך עשרות שנים במקום עבודה, דבר זה לא מקנה לו את הזכות האוטומטית לקבל פיצויי פיטורים.
על פי חוק פיצויי פיטורים, אשר נחקק בשנת 1963, ישנם מספר מקרים מרכזיים בהם עובד יכול להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים:
- במידה ונכתב בחוזה העסקה כי העובד יהא זכאי לפיצויי פיטורים גם אם התפטר, אזי תהא חובה למעביד לשלם לו פיצויים.
- במידה והשתרש נוהג במקום העבודה, כי כאשר עובד מתפטר ממקום העבודה משלמים לו פיצויים בכל מקרה, אזי גם אם לא נכתב דבר בחוזה העסקה, יהא העובד זכאי לקבל פיצויי פיטורים.
- במידה והמעביד נפטר, המעביד פשט את הרגל או שהחברה פורקה, יהא זכאי העובד לקבל פיצויי פיטורים.
- במידה ויש התפטרות עקב מצב רפואי לקוי, אשר אינו מאפשר לעובד להמשיך לעבוד במקום העבודה, יהא זכאי העובד לקבל פיצויים.
- התפטרות של אישה לאחר הלידה, על מנת לטפל בילד, תזכה אותה בפיצויי פיטורים.
- במידה ואישה שהתה במקלט לנשים מוכות מעל ל-60 ימים היא תהיה זכאית להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים.
- עובד שהועסק לתקופה קצובה ולא קיבל הצעה מהמעסיק לחדש את החוזה, ייחשב כאילו פוטר והוא יהיה זכאי לפיצויים.
- עובד שהתפטר על מנת להתגייס למשטרת ישראל או לשירות בתי הסוהר, יהא זכאי לפיצויי פיטורים, זאת במידה והשלים לפחות שישה חודשי שירות.
- עובד שהגיע לגיל פרישה, יראו בהתפטרות שלו כפיטורים והוא יהיה זכאי לפיצויים.
- התפטרות נפוצה שמזכה בפיצויי פיטורים היא התפטרות מחמת הרעת תנאים. עניין זה הינו סעיף סל, אשר כולל בתוכו אין ספור סיטואציות ומקרים, כגון הפחתה בשכר העבודה, התעללות נפשית שסופג עובד במהלך עבודתו, הטרדה מינית וכדומה. כאמור לעיל, הרעת תנאים יכולה להתבטא בכל מיני צורות ונסיבות.
- ישנם מקרים נוספים בהם יכול עובד להתפטר ממקום עבודתו ולקבל פיצויים, כגון, מעבר דירה עקב נישואים או למושב חקלאי (בתנאים מסוימים) וכן התפטרות בעקבות היבחרותו של העובד לתפקיד ראש מועצה או סגן ראש מועצה (בשכר). כן, ישנם מקרים ספציפיים נוספים בחוק פיצויי פיטורים, אשר יזכו עובד בפיצויים כאשר הוא מתפטר ממקום עבודתו.
