למרבה הצער, במדינת ישראל ישנם מקרים רבים של רשלנות רפואית אשר מתרחשים בבתי החולים בישראל. בעמנו אנו חיים והדבר ידוע כי הרופאים בישראל עובדים שעות רבות וזוכים למנוחה מועטה.
עומס עבודה זה שנוצר עלול לגרום (וגם גורם) לטעויות שנעשות על ידי הרופאים. כאשר אנו שומעים על המושג רשלנות רפואית פעמים רבות איננו חושבים על המשמעות הנלווית לכך. אולם, רשלנות רפואית עלולה להרוס חייו של אדם ואף במקרים קשים לגרום למותו. בגלל הסיבות לעיל יצר המחוקק את האפשרות לתבוע את הגורמים האחראים לרשלנות (בית החולים או הרופא המטפל ולפעמים שניהם ביחד) והכל בהתאם לנסיבות המקרה.
חשוב להבין כי לא כל טעות רפואית היא רשלנות ולעיתים קרובות ישנן טעויות בשיקול הדעת, אשר אינן מגיעות למדרגה של רשלנות. אולם, במידה והרופא המטפל ביצע דבר אשר בעל מקצוע סביר וזהיר לא היה עושה אותו (כגון הליך ניתוחי שאינו מקובל, טעות רפואית שאינה נורמטיבית, השארת חפץ בגוף המטופל וכדומה), הוא צריך לדעת כי קיים סיכון שהוא ייתבע ע"י הנפגעים ממעשי ידיו.
במידה ונפגעתם מרשלנות רפואית שמרו את כל המסמכים הרפואיים ואת הקבלות והחשבוניות. הקליטו את הגורם שעיוול כלפיכם ושמרו את ההקלטות, שכן לעיתים זהו הדבר שיכול להיות ההבדל בין זכייה בתיק (עשרות אלפים, מאות אלפים ואף מיליוני שקלים) או הפסד בתיק.
גם אם נפגעתם ומצבכם הרפואי הפך לקשה אל תאמרו נואש, פנו לעורך דין המתמחה בתחום (בשום אופן אל תפעלו בעניין זה באופן עצמאי), על מנת שיעריך האם יש לכם "קייס" לתביעה ובכדי שישלח אתכם למומחה פרטי מטעמכם.
ניהול נכון של תיק ברשלנות רפואית מול בית החולים יכול להניב תוצאות מרשימות ולכספים ניכרים, אשר לעיתים יכולים לדאוג למחסורו של נפגע הרשלנות לכל ימי חייו.
