רשלנות רפואית זהו הנושא החם של המשפט הישראלי ב-15 השנים האחרונות והפיצויים לנפגע עומדים לעיתים על מיליוני שקלים.
חשוב לדעת כי לא כל טעות רפואית הינה רשלנות רפואית. ניתן לייחס מצב רפואי לקוי של אדם לארבע קטגוריות שונות. הראשונה והנפוצה ביותר היא קטגוריה של גזירת גורל. ברוב המקרים אדם הופך לחולה או שאינו מתאושש ממחלתו כתוצאה מגנטיקה לקויה או ממצב בריאותי לקוי ממנו הוא סובל במשך השנים. הקטגוריה השניה היא קטגוריה של היזק עצמי. אדם סובל ממצב רפואי לקוי עקב התנהלות בריאותית לקויה שמתבטאת בדרך כלל בעישון מסיבי, חוסר כושר גופני, משקל יתר, תזונה לקויה וכיו"ב.
הקטגוריה השלישית היא קטגוריה של טעות רפואית שבשיקול דעת. רופא ממוצע ולא משנה באיזה תחום הוא מתמחה, מקבל עשרות החלטות בכל יום. הרופא הממוצע בישראל עמוס מאוד ומטפל במספר חולים גדול מכפי שהוא יכול לטפל. כל רופא, אבל כל רופא, טועה מספר רב של פעמים – טעויות שבשיקול דעת. אמנם מצב זה רצוי שלא יקרה, אך גם רופא אינו מלאך והוא לפעמים מבצע טעויות שונות. את הטעויות שבשיקול דעת ניתן לצמצם, אך הטבע האנושי גורם לכך שלא ניתן למנוע אותן באופן מוחלט.
הקטגוריה הרביעית היא קטגוריה של רשלנות רפואית. הרבה פעמים, קו הגבול בין טעות שבשיקול דעת לבין טעות שהיא רשלנות רפואית, הינו דק ביותר וקשה להבחין בו. המבחן הטוב ביותר האם ניתן לקבוע כי התקיימה רשלנות רפואית או לאו, הינה השאלה, האם במסגרת הטיפול שעבר המטופל ניתן לו טיפול רפואי אשר עומד ברמת הסבירות, או שניתן למטופל טיפול רפואי אשר חורג מרמה סבירה ונורמלית. במידה והתשובה הינה כי הטיפול חרג מגדר הנורמה, הרי שיכול והדבר יכנס לגדר רשלנות רפואית.
שאלה זו כלל לא פשוטה ויכול להיות כי שני מומחים רפואיים, אשר יעמדו לנגד עיניהם אותם הנתונים, יגיעו למסקנות שונות בשאלה האם התרחשה רשלנות רפואית או לאו.
במידה ובית המשפט מגיע למסקנה כי הייתה רשלנות רפואית, הרי שהפיצויים יכולים להיות ניכרים מאוד. רק בגין רכיב נזק של "כאב וסבל" ניתן לקבל במקרים מסוימים סכום של 500,000 ₪ וכמובן שישנם רכיבים נוספים של פיצוי לניזוק, כגון עזרה וסיעוד, הוצאות רפואיות, הפסד שכר, ניידות וכיו"ב.
