עורך דין תאונות דרכים

למרבה הצער, מדינת ישראל אינה משקיעה משאבים רבים בכבישים בדרום. כבישים רבים הם כבישים מסוכנים מאוד, אשר אין בהם מרווח סלחנות כלפי נהג שביצע טעות בעת נהיגה.

לא מעט אנו שומעים על תאונות דרכים קשות בפזורה הבדואית, בדימונה, ירוחם ובאר שבע ואף בערבה, בנתיבות, אופקים ושדרות. גם מקומות כמו ערד, מיתר, עומר ומועצה אזורית תמר נכנסות חדשות לבקרים לסטטיסטיקה העגומה של תאונות דרכים בדרום הארץ.

כבישים מסוכנים אלו מובילים פעמים רבות לתאונות דרכים רבות בדרום. ישנן תאונות דרכים רבות אשר מסתיימות באופן קל יחסית, אך לעיתים מתרחשות לא עלינו, תאונות דרכים עם פצועים בדרגות בינוני וקשה ואף לעיתים ישנן גם תאונות קטלניות.

חשוב לציין, כי לעיתים ישנן תאונות דרכים עם פציעות קלות יחסית מבחינה פיזית, אך אלו תאונות אשר מותירות חותמן גם בפן הנפשי (שלעיתים הוא פן חמור אף יותר).

רצוי מאוד כי מדינת ישראל תיקח את עצמה בידיים ותשדרג את כבישי הדרום, על מנת לצמצם את תאונות הדרכים בדרום הארץ. רצוי מאוד להיזהר ולהישמר, אך במידה ונפגעתם בתאונת דרכים, רצוי מאוד לבחור את עורך דין תאונות דרכים הנכון, אשר ייצג אתכם בהליך המשפטי.

עו"ד תאונות דרכים המקצועי, ידע איך להנחות אתכם לבצע את הבדיקות הרפואיות הנכונות, זאת על מנת שלא תיוותרו עם פציעה ללא פיצוי כספי.

עורך דין תאונות דרכים המדויק בשבילכם, ידע לבחור את הטקטיקה הנכונה מול חברת הביטוח, על מנת שתצאו בקרב זה עם חברת הביטוח כאשר ידכם על העליונה וכאשר אתם מקבלים את הפיצוי המקסימלי.

כמה כסף אתם שווים בתאונת דרכים:

האם ידעתם כי אדם שנפגע בתאונת דרכים מפוצה על ידי חברת הביטוח על פי מחירון קבוע מראש? האם ידעתם כי כאשר בית המשפט פוסק בפיצוי בגין תאונת דרכים יש לו נוסחה מתמטית קבועה עמה הוא עובד?

כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים ישנם שלושה קריטריונים עיקריים מהם נגזר סכום הפיצוי שהוא יקבל. הקריטריון הראשון הינו אחוזי הנכות שנגרמו לנפגע בעקבות התאונה. בתאונת דרכים אין מומחים פרטיים מטעם הצדדים והמומחים היחידים הינם מומחים שנקבעו מטעם בית המשפט. המומחה הרפואי קובע את הנכות הרפואית, אך בית המשפט מחליט לפצות בסופו של דבר על פי נכות תפקודית של האדם, דהיינו כיצד הנפגע יכול לתפקד עם הנכות שנגרמה לו. כך לדוגמא: פסנתרן עילוי שנפצע בידו ונקבעה לו 5% נכות רפואית בלבד, יכול לקבל פיצוי שיגיע גם למיליוני שקלים על פי נכות תפקודית שקרובה ל- 100%. או לדוגמא: נפגע שבעקבות תאונת דרכים נגרמה לו צלקת בידו ונקבעה לו נכות רפואית של 10%, יקבל פיצוי על פי נכות תפקודית של 5% בלבד, אך דוגמנית שנפגעה בתאונה, נגרמה לה צלקת בידה ונקבעה לה נכות רפואית של 10%, יכולה לקבל פיצוי שיגיע גם למיליוני שקלים בעקבות נכות תפקודית גבוהה, וזאת מכיוון שגופה שהוא תחום עיסוקה ומשלח ידה – נפגע בתאונה.

הקריטריון השני לפיצוי הוא גילו של הנפגע. ככל שאדם שנפגע בתאונת דרכים יהיה גדול יותר, כך סכום הפיצוי שיקבל יהיה נמוך יותר ולהיפך. הסיבה העיקרית לכך היא שהפיצוי מורכב מאובדן כושר השתכרות לעתיד (עד גיל 67) ומעזרה וסיעוד לנפגע (עד תום תוחלת חיים שעומדת כיום על כ-84 שנה).

הקריטריון השלישי לפיצוי הוא מהו הסכום החודשי הממוצע שהנפגע השתכר בטרם התאונה. ככל שהנפגע הרוויח יותר בעבודתו לפני תאונת הדרכים, קיים סיכוי רב כי הוא יקבל פיצוי גבוה יותר. חשוב לציין, כי בשונה מפגיעת גוף רגילה, בתאונת דרכים קיימת הגבלה על פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד והיא עומדת על חישוב של עד פי שלושה מהשכר הממוצע במשק (כ-30,000 ₪ לחודש).

האם אמא שראתה את ילדתה פגועה לאחר תאונה, נחשבת כנפגעת בתאונת דרכים?

לפני כ-23 שנה התחוללה מהפכה אמיתית בתחום דיני הנזיקין בישראל וזאת לאחר שנקבעה בבית המשפט העליון הלכת "אלסוחה".

ההלכה אומרת כי במקרים מסוימים ניתן יהיה להכיר באדם כנפגע בתאונת דרכים, גם אם הוא אינו מעורב בתאונה עצמה, אלא יש לו מעורבות פסיכולוגית חיצונית לאירוע. הסיפור בהלכת אלסוחה הוא סיפור קשה ביותר, בו נפגע הילד דוד דהאן בשנת 1982 בתאונת דרכים קשה ועדיין לא מלאו לילד שש שנים.

הילד דוד הובהל לבית החולים הדסה עין כרם ולאחר 24 שעות נפטר. הוריו של הילד לא היו עמו בזמן התאונה, אך הגיעו לבית החולים וראו אותו כשהוא מתייסר בשעותיו האחרונות.

לאחר התאונה הגישו ההורים תביעה בגין הנזקים הנפשיים שנגרמו להם. השוני הוא שאת התביעה הם הגישו במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית המשפט השלום קיבל את תביעתם, בערעור דחה בית המשפט המחוזי את התביעה ואילו בערעור הנוסף קיבל בית המשפט העליון את תביעתם של ההורים וקבע כי יש להכיר בהם כנפגעים במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בפסיקה עצמה יצר בית המשפט העליון 4 קריטריונים מצטברים שעל פיהם ניתן להכיר באדם כנפגע בתאונת דרכים בתחום הנפשי, גם אם הוא לא היה מעורב באירוע עצמו.

הקריטריון הראשון הוא הקרבה המשפחתית לנפגע בתאונת הדרכים. ככל שהנפגע בתאונת דרכים, קרוב קרבת דם לנפגע בתחום הנפשי, אזי תתגבר הנטייה להכיר בנפגע בתחום הנפשי גם כנפגע בתאונת דרכים.

הקריטריון השני הוא התרשמות ישירה מהאירוע. ככל שהנפגע בתחום הנפשי קולט בחושיו בטווח המידי את אירוע התאונה, אזי הוא משפר את סיכוייו להיות מוכר כנפגע בתאונת דרכים.

הקריטריון השלישי הוא קירבה סיבתית בין הנזק שנגרם לנפגע הנפשי לבין האירוע עצמו. רצוי שתהיה קירבה בזמן לאירוע או למקום האירוע כדי להיות מוגדר כנפגע בתאונת דרכים, אך זהו אינו עניין מחייב.

הקריטריון הרביעי והחשוב מכל הוא מידת הנזק. ישנה מחלוקת בפסיקה האם גם נפגע חיצוני שיש לו נזקים קלים בתחום הנפשי, ייכנס להגדרה של נפגע בתאונת דרכים. ישנם שופטים שפסקו כי גם אדם חיצוני לאירוע, אשר קבעו לו נכות קלה בתחום הנפשי, ייכנס להגדרה של נפגע בתאונת דרכים. מאידך, שופטים אחרים פסקו כי במידה ורוצים להכניס אדם חיצוני להגדרה של נפגע בתאונת דרכים, נדרש להוכיח כי נגרמה לו נכות קשה בתחום הנפשי.

חשוב לדעת, כי תיקים אלו המתבססים על הלכת "אלסוחה" הינם תיקים מסובכים ביותר וההלכה אף התפתחה במשך השנים. במידה וקרוב משפחתכם נפגע בתאונת דרכים ולכם נגרמה פגיעה נפשית בעקבות כך, דעו כי במקרים מסוימים תוכלו לקבל פיצוי כספי גם עבורכם ולעיתים בסכומים ניכרים ביותר.

סגירת דלת הרכב על ידו של ילדכם כתאונת דרכים:

למרבה הצער, אצל ילדים וילדות קיימת תאונה שכיחה מאוד והיא כאשר דלת הרכב נסגרת על ידם/אצבעותיהם, בין אם כתאונה עצמית ובין אם כאשר בטעות אחד מבני המשפחה סוגר את דלת הרכב עליהם.

הדבר המצער עוד יותר היא העובדה כי מרבית ההורים כלל אינם מודעים לכך כי במידה ומדובר בתאונה אשר מתרחשת בתחילת נסיעה או בסיומה (או בזמן ביצוע תיקון לדוגמה), הרי שניתן להגדיר את התאונה כתאונת דרכים.

משמעות ההגדרה של התאונה כתאונת דרכים היא עצומה, שכן כאשר מדובר בתאונת דרכים ניתן לקבל פיצוי מהביטוח חובה בגין נזקי הגוף שנגרמו, בין אם הניזוק אשם בתאונה ובין אם לאו. גם אם אחד מבני המשפחה סגר לילד את הדלת על היד, לא יקרה שום דבר למזיק (מי שסגר את הדלת) ומי שתשלם לילד את מלוא הפיצוי היא רק חברת הביטוח.

ניתן לראות כדבר שבשגרה כי הפציעות ביד עלולות להותיר לילד נכות קבועה באצבעותיו ו/או בשורש כף היד ו/או צלקת כתוצאה מהפגיעה עצמה או כתוצאה של ניתוח (פלטינות וכדומה) בעקבות הפציעה.

כמובן שפציעות אלו מתרחשות גם לאנשים מבוגרים, אך ניתן לראות באופן קבוע כי מי שנפגע מתאונות אלו הם בעיקר ילדים ונערים.

הורים, חשוב שתדעו כי ניהול נבון של הליך זה כהליך של תאונת דרכים, יכול לעיתים להקנות לילדים פיצויים בסכומים ניכרים ביותר ולעיתים סכומים בשווי של מאות אלפים ואף מיליוני שקלים, אשר יכולים "לסדר" לילדכם עתיד מובטח לכל ימי חייו.

כיצד נקבעת נכות לנפגע בתאונת דרכים:

הליך קביעת הנכות בתאונת דרכים שונה מאוד מכל מה שאנו מכירים ולעיתים אף יכול לגרום לבלבול מסוים.

בתאונת דרכים עורך הדין של התובע מגיש את המסמכים הרפואיים של הנפגע לבית המשפט ומבקש למנות מומחה רפואי בתחום מסוים. בית המשפט בוחן את המסמכים וקובע האם קיימת "ראשית ראיה" למינוי מומחה רפואי רלוונטי (בכ-70% מהתאונות מדובר על מומחה אורטופדי). השאלה השניה והמשמעותית שבית המשפט שואל את עצמו, היא מי הגורם שיישא בעלות המומחה הרפואי (עלות שנעה בין 5,000 ₪ ל-7,000 ₪). ככל שהממצאים במסמכים הרפואיים יעידו כי לנפגע נגרמה פגיעה שיכולה להותיר נכות, כך בהתאמה בית המשפט ייטה להשית את עלות המומחה על חברת הביטוח. ככל שהממצאים הרפואיים יהיו גבוליים לעניין נכות, כך בית המשפט ייטה להשית את עלות המומחה על התובע, או שבמרבית המקרים יחלק את עלות המומחה בין הצדדים.

חשוב לדעת, כי בתאונת דרכים אסור לתובע או לחברת הביטוח להגיש חוות דעת רפואיות של מומחים פרטיים. במידה ועושים כן, בית המשפט עלול להפעיל סנקציות חריפות, לרבות מחיקת כתבי טענות, פסיקת תשלום הוצאות וכדומה.

לאחר שהמומחה הרפואי מתמנה על ידי בית המשפט, הן הנפגע והן חברת הביטוח שולחים למומחה את החומר הרפואי של הנפגע (אסור לשלוח חוות דעת/הערכות נכות). חברות הביטוח ינסו פעמים רבות להציג מסמכים רפואיים קודמים של הנפגע ולטעון כי הבעיות הרפואיות שלו אינן שייכות לתאונה נשוא התביעה, אלא שייכות לעבר.

לאחר קבלת החומר, המומחה הרפואי מעיין בתיק המסמכים ומזמן את הנפגע למרפאה לשם בדיקה רפואית. לאחר מכן (בדרך כלל סדר גודל של כחודשיים), מגיש המומחה את חוות דעתו לבית המשפט ובחוות הדעת הוא קובע האם לנפגע נותרה נכות קבועה בעקבות התאונה ומהו שיעור הנכות.

לאחר הגשת חוות הדעת ישנם לצדדים (הנפגע וחברת הביטוח) הזדמנות לשלוח למומחה הרפואי שאלות הבהרה בנוגע לחוות הדעת, והמומחה מחויב לענות תשובות על השאלות ולשלוח אותן לבית המשפט ולצדדים.

יש לציין, כי במידה ולא מגיעים לפשרה בתיק ומתקיים שלב ההוכחות (חקירות על דוכן העדים), יש לצדדים את הרשות להזמין את המומחה הרפואי לעדות על חוות דעתו. בית המשפט חייב ואין לו שיקול דעת למנוע את חקירת המומחה על דוכן העדים.

חשוב לדעת, כי במידה ואחד מהצדדים חפץ לחקור את המומחה הרפואי יש לאפשר לו לעשות כן. גם אם המומחה הרפואי הלך לעולמו לאחר כתיבת חוות הדעת ובטרם חקירתו על דוכן העדים, יש לבטל את חוות דעתו ולמנות מומחה רפואי אחר שיחווה דעתו בעניין הרלוונטי.

ההבדלים בסכומי הפיצוי בין תאונת דרכים ובין תאונות אחרות:

רבים לא יודעים זאת, אך ישנם הבדלים משמעותיים בסכומי הפיצוי (שמורכבים מרכיבי פיצוי) בין תאונת דרכים ובין תאונות שונות, אשר אינן נכנסות להגדרה המשפטית של תאונת דרכים.

סכומי הפיצוי בתאונת דרכים ככלל יהיו נמוכים יותר מאשר בתאונות אחרות, זאת מפאת העובדה כי בתאונת דרכים ישנם שני רכיבי פיצוי מהותיים, אשר מוגבלים בסכומם לנוסחה מתמטית. זאת בניגוד לתאונות אחרות, אשר אותם רכיבי הפיצוי הם בלתי מוגבלים ונתונים לשיקול דעתו של השופט היושב בדין.

רכיב הפיצוי הראשון המוגבל בסכומו בתאונת דרכים הינו רכיב של כאב וסבל (מונח של מעין עגמת נפש בדיני נזיקין). הסכום המקסימלי בתאונת דרכים בגין כאב וסבל עומד על סכום של כ-170,000 ₪ לנכות מלאה. חשוב לדעת, כי כאשר אדם נפגע והוא מעל גיל 30, אזי ינוכה בגינו 1% מהסכום המקסימלי לגבי כל שנה בגילו. קרי, כאשר נפגע אדם מבוגר בתאונת דרכים, פוחת הסכום שהוא יכול לקבל בגין כאב וסבל באופן דרמטי. במקרה של מוות בתאונת דרכים חס וחלילה, ישולם לעיזבון המנוח בגין כאב וסבל סכום של 25% מהסכום המקסימלי, קרי כ-42,500 ₪.

לעומת זאת, רכיב כאב וסבל בתאונה שהיא איננה תאונת דרכים אינו מוגבל עקרונית, אך הנורמה השיפוטית הנוהגת היא לפסוק פי 2.5 עד פי 3 מהסכום אותו היה צריך לפסוק במידה והאירוע היה מוגדר כתאונת דרכים (למרות שהשופט אינו מוגבל בסכום וברשלנות רפואית לדוגמא יכול להיפסק פיצוי בגין כאב וסבל גם סכום של מיליון שקלים). קרי, אם אדם נפגע בתאונת דרכים והיה צריך לקבל 50,000 ₪ בגין כאב וסבל, הנורמה השיפוטית לפסוק לו פיצוי בגין כאב וסבל במידה והתאונה איננה תאונת דרכים יעמוד על סכום של כ-150,000 ₪. גם במקרה מוות חס וחלילה בתאונה שהיא איננה תאונת דרכים, סכום הפיצוי בגין כאב וסבל יעמוד בדרך כלל על סכום של שש ספרות לכל הפחות (תלוי בגילו של המנוח ובסיטואציה).

רכיב הפיצוי השני המוגבל בסכומו בתאונת דרכים הינו רכיב של אובדן כושר השתכרות. בתאונה המוגדרת תאונת דרכים ישנה הגבלה משמעותית על רכיב זה והסכום המקסימלי לפיצוי עומד על מקסימום של פי שלושה מהשכר הממוצע במשק (כ-9,000 ₪), קרי כ-27,000 ₪.

יוצא מזה, כי אדם שנפגע בתאונת דרכים, הרוויח לפני התאונה 50,000 ₪ ואיבד את כל יכולתו להשתכר בעקבות התאונה, סכום הפיצוי שישולם לו בגין אובדן היכולת שלו לעבוד בעתיד לא יעמוד על 50,000 ₪ בחודש, אלא יעמוד על סכום מקסימלי של 27,000 ₪ בחודש.

לעומת זאת, אדם שנפגע בתאונה שהיא איננה תאונת דרכים ואיבד את כל יכולתו להשתכר בעקבות התאונה, בית המשפט רשאי לפסוק לנפגע סכום על פי ראות עיניו. כלומר, גם אם אדם הרוויח 50,000 ₪ טרם התאונה (שאיננה תאונת דרכים) והוא איבד את כל יכולתו להשתכר, בית המשפט רשאי לפסוק לנפגע פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות, אשר מגלם סכום של 50,000 ₪ מידי חודש בחודשו (עד גיל 67).

לסיכום: כפי שראינו סכומי הפיצוי בתאונת דרכים, שונים באופן מהותי מסכומי הפיצוי בתאונות אחרות. על מנת שתוכלו למקסם את סכומי הפיצוי, מומלץ מאוד להגיש תביעות אלו לבית המשפט עם המומחים בתחום.

מהם המסמכים שמגישים בתביעה של תאונת דרכים:

אבקש לשתף ולהדריך את הקוראים, מהם המסמכים שמגישים בתביעה של תאונת דרכים (נזקי גוף) ומה משמעותם לתיק:

1. אישור משטרה – כאשר נפגע אדם בתאונת דרכים עליו לדווח למשטרה על אירוע התאונה. ניתן לדווח על התאונה בכל תחנת משטרה בישראל ולאחר זמן של כשבועיים (ישנן תחנות משטרה אשר מנפקות אישור בו במקום), תקבלו אישור משטרה. האישור יפרט את זמן ומקום התאונה, פרטי הנהגים המעורבים בתאונה, פרטי הנפגעים ופרטי חברת הביטוח. חשוב לדעת כי ללא אישור המשטרה לא ניתן יהיה לנהל הליך של תביעה מול חברת הביטוח.
2. כתב ויתור על סודיות רפואית – עליכם לחתום על כתב ויתור על סודיות רפואית, אשר יאפשר לחברת הביטוח לעיין בתיק הרפואי המלא שלכם מיום היוולדכם. במידת הצורך, חברת הביטוח תטען כי נזקי הגוף שלכם נובעים מעבר תחלואתי שלכם ולא מאירוע התאונה. תפקידכם (ותפקיד עורך הדין שלכם) הוא לטעון את ההפך.
3. ייפוי כח- במידה והנכם מיוצגים על ידי עורך דין, עליו לצרף ייפוי כח לכתב התביעה, אשר מסמיך אותו לנהל את תיק תאונת הדרכים עבורכם.
4. תצהיר בריאות – נפגע בתאונת דרכים חייב לצרף תצהיר בריאות לכתב התביעה ולדווח על תאונות קודמות שקרו לו טרם התאונה וכן על מחלות קודמות.
5. בקשה למינוי מומחים – בד בבד עם הגשת התביעה, עליכם לצרף בקשה למינוי מומחים רפואיים (שמומחיותם רלוונטית למצבכם). בבקשה עצמה עליכם לפרט באיזה תחומים צריך בית המשפט למנות מומחה רפואי ומהי הסיבה למינוי. הבקשה עצמה חשובה ביותר, שכן היא בעצם המערכה הראשונה מול חברת הביטוח, האם ימונה מומחה רפואי לקביעת נכות ומי הגורם שיישא בעלותו.
6. מסמכים רפואיים – בקשת מינוי המומחים צריכה להיתמך במסמכים רפואיים רלוונטיים בנוגע למצבכם בעקבות התאונה. אין הכוונה רק לתיק קופת החולים, אלא גם לצילומים שעשיתם בעקבות התאונה, טיפולי פיזיוטרפיה וטיפולים במקומות אחרים.

שבעה הבדלים משפטיים בין תאונת דרכים ובין תאונה שאיננה תאונת דרכים:

במידה ואדם נפגע בתאונה מסוימת, ישנה חשיבות משפטית רבה, האם מדובר בתאונת דרכים או שמא מדובר בתאונה שאיננה תאונת דרכים. החשיבות הגדולה אינה נותרת רק בפן המשפטי, אלא יש לה השלכות ברורות אף לפן הכלכלי וזאת כפי שאבהיר בהמשך המאמר.

אבקש להסביר לקוראים, מהם שבעת ההבדלים המשפטיים בין תאונת דרכים ובין תאונה שאיננה תאונת דרכים:

1. חוות דעת – בתאונת דרכים אסור לצדדים להגיש חוות דעת פרטיות לבית המשפט, אלא מבקשים כי בית המשפט ימנה מומחה רפואי מטעמו. לעומת זאת, בתאונה שאיננה תאונת דרכים, במידה ומעוניינים להוכיח נכות, חייבים להגיש חוות דעת פרטיות ובמידה ובית המשפט ירצה להכריע בתיק, הוא יכול למנות מומחה רפואי מטעמו, אשר יכריע בין חוות דעת הצדדים.
2. תאונת עבודה – בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה, כאשר נקבעת נכות צמיתה בביטוח הלאומי, הנכות מחייבת גם כאשר תובעים את ביטוח החובה של הרכב. לעומת זאת, כאשר מדובר בתאונת עבודה שאיננה תאונת דרכים, הנכות שנקבעה בביטוח הלאומי אינה מחייבת כאשר תובעים את המעסיק או את צד ג' וקיימת חובה לצרף חוות דעת פרטיות ולהוכיח את עניין הנכות, כאילו כלל לא התנהל הליך מול הביטוח הלאומי.
3. אחריות מוחלטת – כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים, אין זה משנה מי אשם או לא אשם בתאונה. כל עוד אין בעיה עם ביטוח החובה של הרכב ועם רישיון הנהיגה, יהא הנפגע זכאי לפיצוי בגין נזקיו הגופניים באופן אוטומטי. לעומת זאת, כאשר אדם נפגע בתאונה שאיננה תאונת דרכים, על מנת לקבל פיצוי הוא חייב להוכיח כי קיימת רשלנות מצד שלישי, אשר גרמה לנזקיו הגופניים.
4. קרנית – כאשר נפגע אדם בתאונת דרכים ולרכב הפוגע אין ביטוח חובה בתוקף, יש אפשרות לנפגע לפנות ל"קרנית" (קרן ממשלתית שהוקמה לפיצוי נפגעי תאונת דרכים), כאשר לא קיים ביטוח לרכב הפוגע או שמדובר בתאונת פגע וברח. לעומת זאת, כאשר נפגע אדם בתאונה שאיננה תאונת דרכים ואין לצד הפוגע כסף או חברת ביטוח מאחוריו, אין כל חברה ממשלתית שניתן לתבוע אותה ועלולה להיות לנפגע בעיה לקבל את כספי הפיצוי לאחר קבלת פסק הדין.
5. כאב וסבל – כאב וסבל זהו רכיב קבוע בתביעה נזיקית, אשר ניתן לומר כי הוא "עגמת הנפש" בתיקי נזיקין. כאשר נפגע אדם בתאונת דרכים קיימת נוסחה לחישוב הפיצוי בגין כאב וסבל, אשר מורכבת מאחוזי הנכות הצמיתה של הנפגע, ימי אשפוז, גיל הנפגע ותאריך התאונה. המקסימום לפיצוי בתאונת דרכים בגין כאב וסבל עומד כיום לפי הנוסחה על כ-150,000 ₪. לעומת זאת, בתאונה שאיננה תאונת דרכים אין כל נוסחה לחישוב כאב וסבל ובית המשפט יכול לפסוק פיצוי בגין רכיב זה לפי ראות עיניו (בתביעות מסוימות ניתן לקבל פיצוי רק בגין רכיב זה בסכומים של מאות אלפי שקלים).
6. אובדן כושר השתכרות – גם אובדן כושר השתכרות הינו רכיב קבוע בתביעה נזיקית. כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים ונקבעה לו נכות צמיתה, בית המשפט פוסק לו פיצוי בגין אובדן כושר ההשתכרות העתידי שלו. ישנו סכום מקסימום שניתן לפסוק בתאונת דרכים בגין רכיב זה והוא מוגבל לסכום של עד פי שלושה מהשכר הממוצע במשק (כ- 27,000 ₪ לחודש). לעומת זאת, בתאונה שאיננה תאונת דרכים אין כל הגבלה על רכיב אובדן כושר השתכרות והשופט יכול לפסוק פיצוי לפי אובדן כושר השכר האמיתי של הנפגע. ההבדלים בפיצוי בגין רכיב זה יכולים להגיע למיליוני שקלים במקרים מסוימים.
7. תשלום תכוף – בתאונת דרכים קיים מנגנון של תשלום תכוף עוד בטרם מתבררת התביעה. אדם שנפגע בתאונת דרכים ואינו יכול לפרנס עצמו או את משפחתו, או שהוא זקוק לכסף לצורך טיפולים רפואיים, יכול לבקש מחברת הביטוח סכומי כסף חודשיים וזאת עוד בטרם התבררה התביעה בבית המשפט (הסכומים שיקבל יקוזזו בעת מתן פסק הדין). לעומת זאת, בתאונה שאיננה תאונת דרכים אין כל מנגנון של תשלום תכוף וניתן לקבל פיצוי רק כאשר ניתן פסק דין או כאשר מגיעים לפשרה עם הצד השני.