תאונות דרכים אלו הם אירועים אשר הופכים את החיים ומשנים מקצה אל קצה את האדם שנפגע בהם.
כמובן שהפגיעה היא לא רק בנפגע תאונת דרכים עצמו, אלא גם בסביבה הקרובה שלו ובמשפחתו. לעתים הפגיעה היא פגיעה פיזית, לעתים הפגיעה היא פגיעה נפשית ולעתים קרובות הפגיעה בתאונת דרכים משלבת גם את שני הדברים.
תאונות דרכים בדרך כלל מייצרות מספר שלוחות של הליכים. ראשית כל, תביעה לביטוח לאומי לדמי פגיעה ולקביעת דרגת נכות (במידה ומדובר בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה).
בד בבד, תביעת אובדן כושר עבודה לביטוח של הפנסיה. כמובן שבמידה וישנו ביטוח תאונות אישיות ניתן להפעיל גם אותו ולאחר מכן הליך של תביעת מול ביטוח החובה של הרכב.
במידה ונפגעתם בתאונת דרכים ואתם זקוקים לעורך דין תאונות דרכים באילת, משרד עו"ד ינון הדאיה ישמח לעמוד לרשותכם ולטפל בכם במקצועיות ובמסירות עד להשגת התוצאה המקסימלית.
עו"ד הדאיה מתמחה בתאונות דרכים באזור דרום הארץ ומלווה את לקוחותיו לוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, לשם השגת הפיצויים הגבוהים ביותר עבור לקוחותיו.
עו"ד הדאיה הינו עורך דין תאונות דרכים המטפל בנפגעי תאונות דרכים רבים באילת על הצד הטוב ביותר, תוך שילוב של מקצועיות ומסירות כלפי כל לקוח.
תאונת דרכים – כיצד לפעול משפטית?
"אין סומכין על הנס", כך נאמר במסכת קידושין וכפועל יוצא, על האדם להיזהר כשהוא נוהג בכביש או כאשר הוא מתפקד כהולך רגל. תאונות דרכים הפכו למכת מדינה בישראל והדבר אינו פוסח כמעט על בית בישראל (בלי לפתוח עין רעה).
רבים ידלגו על מאמר זה כשיביטו על כותרתו, אך מבחינה סטטיסטית זו תהיה טעות שעלולה להיות שווה לא מעט כסף.
למרבה הצער, רובנו נצטרך בשלב מסוים את הידע הקשור בתאונות דרכים, בין שאנו הנפגעים עצמם חס וחלילה (כהולכי רגל, נוסעים ונהגים) ובין שאנו קרובי משפחתם של אותם חסרי המזל שנפגעו בתאונה.
אבקש לחלוק עמכם מספר עצות מועילות בנושא תאונות הדרכים, אשר בטוחני כי ייתרמו לכל קורא באשר הוא:
ראשית, לאחר אירוע התאונה מומלץ ביותר לגשת לתחנת המשטרה הקרובה ולמסור הודעה על התאונה, פרטי הנפגעים שבה ומספרי פוליסות ביטוח החובה של הרכבים המעורבים.
לאחר מכן, יש ליידע את חברת הביטוח על התאונה ולמסור את כל הפרטים הנדרשים עליה.
לא מעט אנשים מתבלבלים וטועים לחשוב, כי כאשר הם נוהגים ברכב ונפגעים פגיעה פיזית בתאונת דרכים מרכב אחר, הרי שאז יצטרכו לתבוע את חברת הביטוח של הרכב של השני. טעות זו נפוצה והאמת היא הפוכה.
כאשר ישנה פגיעה פיזית בתאונת דרכים, תביעת הביטוח של הנפגע תיעשה דווקא כנגד חברת הביטוח שלו והיא בלבד.
טעות נפוצה נוספת היא, שכאשר אדם נפגע בתאונת דרכים והוא סבור כי הוא נפגע באשמתו המלאה (לדוגמא: נהיגה לתוך עמוד, קפיצה לכביש כהולך רגל), הוא מוותר על זכותו לקבל פיצוי מחברת הביטוח בגין פגיעתו.
חוק תאונות הדרכים בישראל, אשר בשפת עורכי הדין קרוי חוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), נחקק בשנת 1975 והביא בשורה גדולה עמו לנפגעי תאונות דרכים.
החוק עצמו יצר חיה משפטית, הקובעת כי כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים ישנה אחריות מוחלטת על נהג הרכב בגין התאונה.
חשוב להבהיר, כי האחריות המוחלטת נובעת בפן הנזיקי בלבד ואין היא מתייחסת לפן הפלילי. אחריות מוחלטת זו במישור הנזיקי מקנה לנפגע בתאונת דרכים זכות אוטומטית לקבל פיצוי ללא קשר אם היה אשם במאורע או שלא היה אשם.
המחלוקות הגדולות עם חברות הביטוח נובעות מגובה הפיצוי לו זכאי לקבל הנפגע.
מטבע הדברים, חברות הביטוח יעשו את המקסימום בכדי לשלם את המינימום ואילו הנפגעים יעשו הכל בכדי לקבל פיצוי מקסימלי ושלם מחברת הביטוח.
העיקרון המנחה את בתי המשפט בישראל בתביעות של נזקי גוף ככלל ונזקי תאונות דרכים בפרט הוא העיקרון של "השבת המצב לקדמותו".
הווי אומר, כי כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים מטרתו העליונה של בית המשפט היא לפצותו בסכום שהיה יכול להיות לו לולא נפצע בתאונה.
החישובים יורדים לפרטים הקטנים ומשקללים את גילו של הנפגע, השכר שהוא מרוויח מדי חודש בחודשו וכן עוד מספר פרמטרים נוספים.
לעיתים החישובים נראים אבסורדיים גם למנוסים בתחום ומגיעים לכדי כימות שווי של איברי גוף ודברים נוספים שלא אפרט במאמר זה, זאת מכיוון שאיני יודע לכמה מכם ישנו לב חלש.
כמו כן, חשוב ביותר לפנות לטיפול רפואי כנדרש, שכן ללא מסמכים רפואיים מספיקים, לא ניתן יהיה למנות מומחה רפואי כפי שאפרט בהמשך.
ישנם נפגעים רבים, שכאשר מרגישים כאב, הם מעדיפים לסבול בשקט ולא פונים לטיפול רפואי. התנהגות זו של נפגע הינה טעות גדולה מנשוא.
על פי חוק הפלת"ד, בד בבד עם הגשת תביעה מוגשת לבית המשפט בקשה למינוי מומחה רפואי
אז בוחן השופט את המסמכים הרפואיים ומחליט האם קיימת "ראשית ראיה" ואז ניתן למנות מומחה רפואי, או שמא המסמכים המוצגים קלושים ואז לא ימונה מומחה.
למסמכים הרפואיים יש משקל מכריע על גובה הפיצוי שיינתן לנפגע בסופו של יום וטעויות בתזמון של הגשת תביעה לבית המשפט עלולות להיות קריטיות וחשוכות מרפא.
פעולות עצמאיות של נפגעים ללא עו"ד בתיקים אלו עלולות לגרום לתוצאות עגומות. לא מעט פעמים נתקלתי בנפגעים אשר החליטו לנסות ו"לחסוך" כסף בטיפול עצמאי בתאונות דרכים, אך בפועל גרמו לעצמם נזקים כבדים בניהול התיק ובסופו של יום קיבלו מחברת הביטוח סכומים זעומים, אשר אינם משקפים את הפגיעה שקרתה להם.
אין זה משנה אם מדובר בעו"ד בדימונה, עורך דין תאונת דרכים בבאר שבע, עורך דין לתאונות לדרכים בדרום או בכל מקום אחר בארץ. החשוב מכל הוא לפעול עם עו"ד תאונות דרכים בעל ניסיון והבנה בתאונות דרכים.
כאשר אדם או קרוב משפחתו נפגעים חס וחלילה בתאונת דרכים, מומלץ ביותר לפנות לעורך דין תאונות דרכים שמתמחה בתחום ובכך לקבל את סכום הפיצוי המקסימלי מחברת הביטוח.
שבעה הבדלים משפטיים בין תאונת דרכים ובין תאונה שאיננה תאונת דרכים:
במידה ואדם נפגע בתאונה מסוימת, ישנה חשיבות משפטית רבה, האם מדובר בתאונת דרכים או שמא מדובר בתאונה שאיננה תאונת דרכים. החשיבות הגדולה אינה נותרת רק בפן המשפטי, אלא יש לה השלכות ברורות אף לפן הכלכלי וזאת כפי שאבהיר בהמשך המאמר.
אבקש להסביר לקוראים, מהם שבעת ההבדלים המשפטיים בין תאונת דרכים ובין תאונה שאיננה תאונת דרכים:
1. חוות דעת
בתאונת דרכים אסור לצדדים להגיש חוות דעת פרטיות לבית המשפט, אלא מבקשים כי בית המשפט ימנה מומחה רפואי מטעמו.
לעומת זאת, בתאונה שאיננה תאונת דרכים, במידה ומעוניינים להוכיח נכות, חייבים להגיש חוות דעת פרטיות ובמידה ובית המשפט ירצה להכריע בתיק, הוא יכול למנות מומחה רפואי מטעמו, אשר יכריע בין חוות דעת הצדדים.
2. תאונת עבודה
בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה, כאשר נקבעת נכות צמיתה בביטוח הלאומי, הנכות מחייבת גם כאשר תובעים את ביטוח החובה של הרכב.
לעומת זאת, כאשר מדובר בתאונת עבודה שאיננה תאונת דרכים, הנכות שנקבעה בביטוח הלאומי אינה מחייבת כאשר תובעים את המעסיק או את צד ג' וקיימת חובה לצרף חוות דעת פרטיות ולהוכיח את עניין הנכות, כאילו כלל לא התנהל הליך מול הביטוח הלאומי.
3. אחריות מוחלטת
כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים, אין זה משנה מי אשם או לא אשם בתאונה. כל עוד אין בעיה עם ביטוח החובה של הרכב ועם רישיון הנהיגה, יהא הנפגע זכאי לפיצוי בגין נזקיו הגופניים באופן אוטומטי.
לעומת זאת, כאשר אדם נפגע בתאונה שאיננה תאונת דרכים, על מנת לקבל פיצוי הוא חייב להוכיח כי קיימת רשלנות מצד שלישי, אשר גרמה לנזקיו הגופניים.
4. קרנית
כאשר נפגע אדם בתאונת דרכים ולרכב הפוגע אין ביטוח חובה בתוקף, יש אפשרות לנפגע לפנות ל"קרנית" (קרן ממשלתית שהוקמה לפיצוי נפגעי תאונת דרכים), כאשר לא קיים ביטוח לרכב הפוגע או שמדובר בתאונת פגע וברח.
לעומת זאת, כאשר נפגע אדם בתאונה שאיננה תאונת דרכים ואין לצד הפוגע כסף או חברת ביטוח מאחוריו, אין כל חברה ממשלתית שניתן לתבוע אותה ועלולה להיות לנפגע בעיה לקבל את כספי הפיצוי לאחר קבלת פסק הדין.
5. כאב וסבל
כאב וסבל זהו רכיב קבוע בתביעה נזיקית, אשר ניתן לומר כי הוא "עגמת הנפש" בתיקי נזיקין. כאשר נפגע אדם בתאונת דרכים קיימת נוסחה לחישוב הפיצוי בגין כאב וסבל, אשר מורכבת מאחוזי הנכות הצמיתה של הנפגע, ימי אשפוז, גיל הנפגע ותאריך התאונה.
המקסימום לפיצוי בתאונת דרכים בגין כאב וסבל עומד כיום לפי הנוסחה על כ-150,000 ₪. לעומת זאת, בתאונה שאיננה תאונת דרכים אין כל נוסחה לחישוב כאב וסבל ובית המשפט יכול לפסוק פיצוי בגין רכיב זה לפי ראות עיניו (בתביעות מסוימות ניתן לקבל פיצוי רק בגין רכיב זה בסכומים של מאות אלפי שקלים).
6. אובדן כושר השתכרות
גם אובדן כושר השתכרות הינו רכיב קבוע בתביעה נזיקית. כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים ונקבעה לו נכות צמיתה, בית המשפט פוסק לו פיצוי בגין אובדן כושר ההשתכרות העתידי שלו.
ישנו סכום מקסימום שניתן לפסוק בתאונת דרכים בגין רכיב זה והוא מוגבל לסכום של עד פי שלושה מהשכר הממוצע במשק (כ- 27,000 ₪ לחודש).
לעומת זאת, בתאונה שאיננה תאונת דרכים אין כל הגבלה על רכיב אובדן כושר השתכרות והשופט יכול לפסוק פיצוי לפי אובדן כושר השכר האמיתי של הנפגע. ההבדלים בפיצוי בגין רכיב זה יכולים להגיע למיליוני שקלים במקרים מסוימים.
7. תשלום תכוף
בתאונת דרכים קיים מנגנון של תשלום תכוף עוד בטרם מתבררת התביעה. אדם שנפגע בתאונת דרכים ואינו יכול לפרנס עצמו או את משפחתו, או שהוא זקוק לכסף לצורך טיפולים רפואיים, יכול לבקש מחברת הביטוח סכומי כסף חודשיים וזאת עוד בטרם התבררה התביעה בבית המשפט (הסכומים שיקבל יקוזזו בעת מתן פסק הדין).
לעומת זאת, בתאונה שאיננה תאונת דרכים אין כל מנגנון של תשלום תכוף וניתן לקבל פיצוי רק כאשר ניתן פסק דין או כאשר מגיעים לפשרה עם הצד השני.
