עורך דין תאונות דרכים בירושלים

תאונות דרכים אלו הם אירועים אשר הופכים את החיים ומשנים מקצה אל קצה את האדם שנפגע בהם.

כמובן שהפגיעה היא לא רק בנפגע תאונת דרכים עצמו, אלא גם בסביבה הקרובה שלו ובמשפחתו. לעתים הפגיעה היא פגיעה פיזית, לעתים הפגיעה היא פגיעה נפשית ולעתים קרובות הפגיעה בתאונת דרכים משלבת גם את שני הדברים.

תאונות דרכים בדרך כלל מייצרות מספר שלוחות של הליכים. ראשית כל, תביעה לביטוח לאומי לדמי פגיעה ולקביעת דרגת נכות (במידה ומדובר בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה).

בד בבד, תביעת אובדן כושר עבודה לביטוח של הפנסיה. כמובן שבמידה וישנו ביטוח תאונות אישיות ניתן להפעיל גם אותו ולאחר מכן הליך של תביעת מול ביטוח החובה של הרכב.

במידה ונפגעתם בתאונת דרכים ואתם זקוקים לעורך דין תאונות דרכים בירושלים, משרד עו"ד ינון הדאיה ישמח לעמוד לרשותכם ולטפל בכם במקצועיות ובמסירות עד להשגת התוצאה המקסימלית.

עו"ד הדאיה מתמחה בתאונות דרכים באזור ירושלים ומלווה את לקוחותיו לוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, לשם השגת הפיצויים הגבוהים ביותר עבור לקוחותיו.

עו"ד הדאיה הינו עורך דין תאונות דרכים המטפל בנפגעי תאונות דרכים רבים בירושלים על הצד הטוב ביותר, תוך שילוב של מקצועיות ומסירות כלפי כל לקוח.

כיצד נקבעת נכות לנפגע בתאונת דרכים?

הליך קביעת הנכות בתאונת דרכים שונה מאוד מכל מה שאנו מכירים ולעיתים אף יכול לגרום לבלבול מסוים.

בתאונת דרכים עורך הדין של התובע מגיש את המסמכים הרפואיים של הנפגע לבית המשפט ומבקש למנות מומחה רפואי בתחום מסוים.

בית המשפט בוחן את המסמכים וקובע האם קיימת "ראשית ראיה" למינוי מומחה רפואי רלוונטי (בכ-70% מהתאונות מדובר על מומחה אורתופדי).

השאלה השניה והמשמעותית שבית המשפט שואל את עצמו, היא מי הגורם שיישא בעלות המומחה הרפואי (עלות שנעה בין 5,000 ₪ ל-7,000 ₪). ככל שהממצאים במסמכים הרפואיים יעידו כי לנפגע נגרמה פגיעה שיכולה להותיר נכות, כך בהתאמה בית המשפט ייטה להשית את עלות המומחה על חברת הביטוח.

ככל שהממצאים הרפואיים יהיו גבוליים לעניין נכות, כך בית המשפט ייטה להשית את עלות המומחה על התובע, או שבמרבית המקרים יחלק את עלות המומחה בין הצדדים.

חשוב לדעת, כי בתאונת דרכים אסור לתובע או לחברת הביטוח להגיש חוות דעת רפואיות של מומחים פרטיים. במידה ועושים כן, בית המשפט עלול להפעיל סנקציות חריפות, לרבות מחיקת כתבי טענות, פסיקת תשלום הוצאות וכדומה.

לאחר שהמומחה הרפואי מתמנה על ידי בית המשפט, הן הנפגע והן חברת הביטוח שולחים למומחה את החומר הרפואי של הנפגע (אסור לשלוח חוות דעת/הערכות נכות).

חברות הביטוח ינסו פעמים רבות להציג מסמכים רפואיים קודמים של הנפגע ולטעון כי הבעיות הרפואיות שלו אינן שייכות לתאונה נשוא התביעה, אלא שייכות לעבר.

לאחר קבלת החומר, המומחה הרפואי מעיין בתיק המסמכים ומזמן את הנפגע למרפאה לשם בדיקה רפואית.

לאחר מכן (בדרך כלל סדר גודל של כחודשיים), מגיש המומחה את חוות דעתו לבית המשפט ובחוות הדעת הוא קובע האם לנפגע נותרה נכות קבועה בעקבות התאונה ומהו שיעור הנכות.

לאחר הגשת חוות הדעת ישנם לצדדים (הנפגע וחברת הביטוח) הזדמנות לשלוח למומחה הרפואי שאלות הבהרה בנוגע לחוות הדעת, והמומחה מחויב לענות תשובות על השאלות ולשלוח אותן לבית המשפט ולצדדים.

יש לציין, כי במידה ולא מגיעים לפשרה בתיק ומתקיים שלב ההוכחות (חקירות על דוכן העדים), יש לצדדים את הרשות להזמין את המומחה הרפואי לעדות על חוות דעתו. בית המשפט חייב ואין לו שיקול דעת למנוע את חקירת המומחה על דוכן העדים.

חשוב לדעת, כי במידה ואחד מהצדדים חפץ לחקור את המומחה הרפואי יש לאפשר לו לעשות כן. גם אם המומחה הרפואי הלך לעולמו לאחר כתיבת חוות הדעת ובטרם חקירתו על דוכן העדים, יש לבטל את חוות דעתו ולמנות מומחה רפואי אחר שיחווה דעתו בעניין הרלוונטי.

תאונת דרכים – כיצד לפעול משפטית?

"אין סומכין על הנס", כך נאמר במסכת קידושין וכפועל יוצא, על האדם להיזהר כשהוא נוהג בכביש או כאשר הוא מתפקד כהולך רגל. תאונות דרכים הפכו למכת מדינה בישראל והדבר אינו פוסח כמעט על בית בישראל (בלי לפתוח עין רעה).

רבים ידלגו על מאמר זה כשיביטו על כותרתו, אך מבחינה סטטיסטית זו תהיה טעות שעלולה להיות שווה לא מעט כסף. למרבה הצער, רובנו נצטרך בשלב מסוים את הידע הקשור בתאונות דרכים, בין שאנו הנפגעים עצמם חס וחלילה (כהולכי רגל, נוסעים ונהגים) ובין שאנו קרובי משפחתם של אותם חסרי המזל שנפגעו בתאונה.

אבקש לחלוק עמכם מספר עצות מועילות בנושא תאונות הדרכים, אשר בטוחני כי ייתרמו לכל קורא באשר הוא:

ראשית, לאחר אירוע התאונה מומלץ ביותר לגשת לתחנת המשטרה הקרובה ולמסור הודעה על התאונה, פרטי הנפגעים שבה ומספרי פוליסות ביטוח החובה של הרכבים המעורבים. לאחר מכן, יש ליידע את חברת הביטוח על התאונה ולמסור את כל הפרטים הנדרשים עליה.

לא מעט אנשים מתבלבלים וטועים לחשוב, כי כאשר הם נוהגים ברכב ונפגעים פגיעה פיזית בתאונת דרכים מרכב אחר, הרי שאז יצטרכו לתבוע את חברת הביטוח של הרכב של השני. טעות זו נפוצה והאמת היא הפוכה.

כאשר ישנה פגיעה פיזית בתאונת דרכים, תביעת הביטוח של הנפגע תיעשה דווקא כנגד חברת הביטוח שלו והיא בלבד.

טעות נפוצה נוספת היא, שכאשר אדם נפגע בתאונת דרכים והוא סבור כי הוא נפגע באשמתו המלאה (לדוגמא: נהיגה לתוך עמוד, קפיצה לכביש כהולך רגל), הוא מוותר על זכותו לקבל פיצוי מחברת הביטוח בגין פגיעתו.

חוק תאונות הדרכים בישראל, אשר בשפת עורכי הדין קרוי חוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), נחקק בשנת 1975 והביא בשורה גדולה עמו לנפגעי תאונות דרכים.

החוק עצמו יצר חיה משפטית, הקובעת כי כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים ישנה אחריות מוחלטת על נהג הרכב בגין התאונה.

חשוב להבהיר, כי האחריות המוחלטת נובעת בפן הנזיקי בלבד ואין היא מתייחסת לפן הפלילי. אחריות מוחלטת זו במישור הנזיקי מקנה לנפגע בתאונת דרכים זכות אוטומטית לקבל פיצוי ללא קשר אם היה אשם במאורע או שלא היה אשם.

המחלוקות הגדולות עם חברות הביטוח נובעות מגובה הפיצוי לו זכאי לקבל הנפגע. מטבע הדברים, חברות הביטוח יעשו את המקסימום בכדי לשלם את המינימום ואילו הנפגעים יעשו הכל בכדי לקבל פיצוי מקסימלי ושלם מחברת הביטוח.

העיקרון המנחה את בתי המשפט בישראל בתביעות של נזקי גוף ככלל ונזקי תאונות דרכים בפרט הוא העיקרון של "השבת המצב לקדמותו". הווי אומר, כי כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים מטרתו העליונה של בית המשפט היא לפצותו בסכום שהיה יכול להיות לו לולא נפצע בתאונה.

החישובים יורדים לפרטים הקטנים ומשקללים את גילו של הנפגע, השכר שהוא מרוויח מדי חודש בחודשו וכן עוד מספר פרמטרים נוספים.

לעיתים החישובים נראים אבסורדיים גם למנוסים בתחום ומגיעים לכדי כימות שווי של איברי גוף ודברים נוספים שלא אפרט במאמר זה, זאת מכיוון שאיני יודע לכמה מכם ישנו לב חלש.

כמו כן, חשוב ביותר לפנות לטיפול רפואי כנדרש, שכן ללא מסמכים רפואיים מספיקים, לא ניתן יהיה למנות מומחה רפואי כפי שאפרט בהמשך. ישנם נפגעים רבים, שכאשר מרגישים כאב, הם מעדיפים לסבול בשקט ולא פונים לטיפול רפואי. התנהגות זו של נפגע הינה טעות גדולה מנשוא.

על פי חוק הפלת"ד, בד בבד עם הגשת תביעה מוגשת לבית המשפט בקשה למינוי מומחה רפואי. אז בוחן השופט את המסמכים הרפואיים ומחליט האם קיימת "ראשית ראיה" ואז ניתן למנות מומחה רפואי, או שמא המסמכים המוצגים קלושים ואז לא ימונה מומחה.

למסמכים הרפואיים יש משקל מכריע על גובה הפיצוי שיינתן לנפגע בסופו של יום וטעויות בתזמון של הגשת תביעה לבית המשפט עלולות להיות קריטיות וחשוכות מרפא.

פעולות עצמאיות של נפגעים ללא עו"ד בתיקים אלו עלולות לגרום לתוצאות עגומות. לא מעט פעמים נתקלתי בנפגעים אשר החליטו לנסות ו"לחסוך" כסף בטיפול עצמאי בתאונות דרכים, אך בפועל גרמו לעצמם נזקים כבדים בניהול התיק ובסופו של יום קיבלו מחברת הביטוח סכומים זעומים, אשר אינם משקפים את הפגיעה שקרתה להם.

אין זה משנה אם מדובר בעו"ד בדימונה, עורך דין תאונת דרכים בבאר שבע, עורך דין לתאונות לדרכים בדרום או בכל מקום אחר בארץ. החשוב מכל הוא לפעול עם עו"ד תאונות דרכים בעל ניסיון והבנה בתאונות דרכים.

כאשר אדם או קרוב משפחתו נפגעים חס וחלילה בתאונת דרכים, מומלץ ביותר לפנות לעורך דין תאונות דרכים שמתמחה בתחום ובכך לקבל את סכום הפיצוי המקסימלי מחברת הביטוח.

ההבדלים בסכומי הפיצוי בין תאונת דרכים ובין תאונות אחרות

רבים לא יודעים זאת, אך ישנם הבדלים משמעותיים בסכומי הפיצוי (שמורכבים מרכיבי פיצוי) בין תאונת דרכים ובין תאונות שונות, אשר אינן נכנסות להגדרה המשפטית של תאונת דרכים.

סכומי הפיצוי בתאונת דרכים ככלל יהיו נמוכים יותר מאשר בתאונות אחרות, זאת מפאת העובדה כי בתאונת דרכים ישנם שני רכיבי פיצוי מהותיים, אשר מוגבלים בסכומם לנוסחה מתמטית. זאת בניגוד לתאונות אחרות, אשר אותם רכיבי הפיצוי הם בלתי מוגבלים ונתונים לשיקול דעתו של השופט היושב בדין.

רכיב הפיצוי הראשון המוגבל בסכומו בתאונת דרכים הינו רכיב של כאב וסבל (מונח של מעין עגמת נפש בדיני נזיקין).

הסכום המקסימלי בתאונת דרכים בגין כאב וסבל עומד על סכום של כ-170,000 ₪ לנכות מלאה. חשוב לדעת, כי כאשר אדם נפגע והוא מעל גיל 30, אזי ינוכה בגינו 1% מהסכום המקסימלי לגבי כל שנה בגילו.

קרי, כאשר נפגע אדם מבוגר בתאונת דרכים, פוחת הסכום שהוא יכול לקבל בגין כאב וסבל באופן דרמטי. במקרה של מוות בתאונת דרכים חס וחלילה, ישולם לעיזבון המנוח בגין כאב וסבל סכום של 25% מהסכום המקסימלי, קרי כ-42,500 ₪.

לעומת זאת, רכיב כאב וסבל בתאונה שהיא איננה תאונת דרכים אינו מוגבל עקרונית, אך הנורמה השיפוטית הנוהגת היא לפסוק פי 2.5 עד פי 3 מהסכום אותו היה צריך לפסוק במידה והאירוע היה מוגדר כתאונת דרכים (למרות שהשופט אינו מוגבל בסכום וברשלנות רפואית לדוגמא יכול להיפסק פיצוי בגין כאב וסבל גם סכום של מיליון שקלים).

קרי, אם אדם נפגע בתאונת דרכים והיה צריך לקבל 50,000 ₪ בגין כאב וסבל, הנורמה השיפוטית לפסוק לו פיצוי בגין כאב וסבל במידה והתאונה איננה תאונת דרכים יעמוד על סכום של כ-150,000 ₪.

גם במקרה מוות חס וחלילה בתאונה שהיא איננה תאונת דרכים, סכום הפיצוי בגין כאב וסבל יעמוד בדרך כלל על סכום של שש ספרות לכל הפחות (תלוי בגילו של המנוח ובסיטואציה).

רכיב הפיצוי השני המוגבל בסכומו בתאונת דרכים הינו רכיב של אובדן כושר השתכרות. בתאונה המוגדרת תאונת דרכים ישנה הגבלה משמעותית על רכיב זה והסכום המקסימלי לפיצוי עומד על מקסימום של פי שלושה מהשכר הממוצע במשק (כ-9,000 ₪), קרי כ-27,000 ₪.

יוצא מזה, כי אדם שנפגע בתאונת דרכים, הרוויח לפני התאונה 50,000 ₪ ואיבד את כל יכולתו להשתכר בעקבות התאונה, סכום הפיצוי שישולם לו בגין אובדן היכולת שלו לעבוד בעתיד לא יעמוד על 50,000 ₪ בחודש, אלא יעמוד על סכום מקסימלי של 27,000 ₪ בחודש.

לעומת זאת, אדם שנפגע בתאונה שהיא איננה תאונת דרכים ואיבד את כל יכולתו להשתכר בעקבות התאונה, בית המשפט רשאי לפסוק לנפגע סכום על פי ראות עיניו. כלומר, גם אם אדם הרוויח 50,000 ₪ טרם התאונה (שאיננה תאונת דרכים) והוא איבד את כל יכולתו להשתכר, בית המשפט רשאי לפסוק לנפגע פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות, אשר מגלם סכום של 50,000 ₪ מידי חודש בחודשו (עד גיל 67).

לסיכום: כפי שראינו סכומי הפיצוי בתאונת דרכים, שונים באופן מהותי מסכומי הפיצוי בתאונות אחרות. על מנת שתוכלו למקסם את סכומי הפיצוי, מומלץ מאוד להגיש תביעות אלו לבית המשפט עם המומחים בתחום.

שבעה הבדלים משפטיים בין תאונת דרכים ובין תאונה שאיננה תאונת דרכים

במידה ואדם נפגע בתאונה מסוימת, ישנה חשיבות משפטית רבה, האם מדובר בתאונת דרכים או שמא מדובר בתאונה שאיננה תאונת דרכים. החשיבות הגדולה אינה נותרת רק בפן המשפטי, אלא יש לה השלכות ברורות אף לפן הכלכלי וזאת כפי שאבהיר בהמשך המאמר.

אבקש להסביר לקוראים, מהם שבעת ההבדלים המשפטיים בין תאונת דרכים ובין תאונה שאיננה תאונת דרכים:

1. חוות דעת

בתאונת דרכים אסור לצדדים להגיש חוות דעת פרטיות לבית המשפט, אלא מבקשים כי בית המשפט ימנה מומחה רפואי מטעמו. לעומת זאת, בתאונה שאיננה תאונת דרכים, במידה ומעוניינים להוכיח נכות, חייבים להגיש חוות דעת פרטיות ובמידה ובית המשפט ירצה להכריע בתיק, הוא יכול למנות מומחה רפואי מטעמו, אשר יכריע בין חוות דעת הצדדים.

2. תאונת עבודה

בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה, כאשר נקבעת נכות צמיתה בביטוח הלאומי, הנכות מחייבת גם כאשר תובעים את ביטוח החובה של הרכב. לעומת זאת, כאשר מדובר בתאונת עבודה שאיננה תאונת דרכים, הנכות שנקבעה בביטוח הלאומי אינה מחייבת כאשר תובעים את המעסיק או את צד ג' וקיימת חובה לצרף חוות דעת פרטיות ולהוכיח את עניין הנכות, כאילו כלל לא התנהל הליך מול הביטוח הלאומי.

3. אחריות מוחלטת

כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים, אין זה משנה מי אשם או לא אשם בתאונה. כל עוד אין בעיה עם ביטוח החובה של הרכב ועם רישיון הנהיגה, יהא הנפגע זכאי לפיצוי בגין נזקיו הגופניים באופן אוטומטי. לעומת זאת, כאשר אדם נפגע בתאונה שאיננה תאונת דרכים, על מנת לקבל פיצוי הוא חייב להוכיח כי קיימת רשלנות מצד שלישי, אשר גרמה לנזקיו הגופניים.

4. קרנית

כאשר נפגע אדם בתאונת דרכים ולרכב הפוגע אין ביטוח חובה בתוקף, יש אפשרות לנפגע לפנות ל"קרנית" (קרן ממשלתית שהוקמה לפיצוי נפגעי תאונת דרכים), כאשר לא קיים ביטוח לרכב הפוגע או שמדובר בתאונת פגע וברח. לעומת זאת, כאשר נפגע אדם בתאונה שאיננה תאונת דרכים ואין לצד הפוגע כסף או חברת ביטוח מאחוריו, אין כל חברה ממשלתית שניתן לתבוע אותה ועלולה להיות לנפגע בעיה לקבל את כספי הפיצוי לאחר קבלת פסק הדין.

5. כאב וסבל

כאב וסבל זהו רכיב קבוע בתביעה נזיקית, אשר ניתן לומר כי הוא "עגמת הנפש" בתיקי נזיקין. כאשר נפגע אדם בתאונת דרכים קיימת נוסחה לחישוב הפיצוי בגין כאב וסבל, אשר מורכבת מאחוזי הנכות הצמיתה של הנפגע, ימי אשפוז, גיל הנפגע ותאריך התאונה. המקסימום לפיצוי בתאונת דרכים בגין כאב וסבל עומד כיום לפי הנוסחה על כ-150,000 ₪. לעומת זאת, בתאונה שאיננה תאונת דרכים אין כל נוסחה לחישוב כאב וסבל ובית המשפט יכול לפסוק פיצוי בגין רכיב זה לפי ראות עיניו (בתביעות מסוימות ניתן לקבל פיצוי רק בגין רכיב זה בסכומים של מאות אלפי שקלים).

6. אובדן כושר השתכרות

גם אובדן כושר השתכרות הינו רכיב קבוע בתביעה נזיקית. כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים ונקבעה לו נכות צמיתה, בית המשפט פוסק לו פיצוי בגין אובדן כושר ההשתכרות העתידי שלו. ישנו סכום מקסימום שניתן לפסוק בתאונת דרכים בגין רכיב זה והוא מוגבל לסכום של עד פי שלושה מהשכר הממוצע במשק (כ- 27,000 ₪ לחודש). לעומת זאת, בתאונה שאיננה תאונת דרכים אין כל הגבלה על רכיב אובדן כושר השתכרות והשופט יכול לפסוק פיצוי לפי אובדן כושר השכר האמיתי של הנפגע. ההבדלים בפיצוי בגין רכיב זה יכולים להגיע למיליוני שקלים במקרים מסוימים.

7. תשלום תכוף

בתאונת דרכים קיים מנגנון של תשלום תכוף עוד בטרם מתבררת התביעה. אדם שנפגע בתאונת דרכים ואינו יכול לפרנס עצמו או את משפחתו, או שהוא זקוק לכסף לצורך טיפולים רפואיים, יכול לבקש מחברת הביטוח סכומי כסף חודשיים וזאת עוד בטרם התבררה התביעה בבית המשפט (הסכומים שיקבל יקוזזו בעת מתן פסק הדין). לעומת זאת, בתאונה שאיננה תאונת דרכים אין כל מנגנון של תשלום תכוף וניתן לקבל פיצוי רק כאשר ניתן פסק דין או כאשר מגיעים לפשרה עם הצד השני.

תאונה על אופנוע – כיצד תקבלו כסף?

עניין ידוע הוא כי רכיבה על אופנוע מסוכנת יותר מנסיעה ברכב. מבחינה סטטיסטית האפשרות להיפגע מרכיבה על אופנוע (נהג או נוסע), גבוהה במידה ניכרת מהאפשרות להיפגע בנסיעה בכלי תחבורה אחר. בדיוק מסיבה זו, ביטוח חובה באופנוע יקר באופן משמעותי מעלותו של ביטוח חובה ברכב פרטי.

אם נפגעתם בתאונת אופנוע ואפילו אם אתם אשמים בתאונה או שסתם נפלתם מהאופנוע, דעו כי מדובר בתאונת דרכים ומגיע לכם פיצוי בגין נזקי הגוף שקרו לכם.

גם אם לא חבשתם קסדה בעת התאונה או שאפילו נתקעתם סתם כך בעמוד חשמל, דעו כי במידה ונפגעתם בגוף, אתם זכאים לקבל פיצוי מחברת הביטוח.

עליכם להודיע למשטרה על התאונה ולאחר כשבועיים תקבלו טופס מהמשטרה, אשר מתעד את מקום ומועד התאונה, פרטי חברת הביטוח של הנהג, מספר הפוליסה ופרטי הנפגעים בתאונה.

נזקי תאונות אופנוע, מאופיינים פעמים רבות, מלבד בפגיעות אורתופדיות, גם בפגיעות נוירולוגיות ופגיעות בפנים, אשר מצריכות טיפול של מומחה פה ולסת/רופא שיניים.

חשוב להדגיש, כי במקרה של תאונת אופנוע קשה, אשר בעקבותיה אדם אינו מסוגל להתפרנס מעבודתו ו/או לפרנס את משפחתו, ניתן לקבל במקרים מסוימים "תשלום תכוף" – תשלום אשר משולם לנפגע על ידי חברת הביטוח מידי חודש בחודשו (עוד בטרם ניתן פסק דין ולעיתים עוד בטרם מוגשת תביעה לבית המשפט) והתשלום מקוזז מהסכום הסופי בסיום התיק.

את הבקשה לתשלום תכוף יש להגיש תחילה לחברת הביטוח בליווי תצהיר מפורט על הכנסות והוצאות.

לאחר שליחת הבקשה לחברת הביטוח יש להמתין משך של 60 יום ובמידה וחברת הביטוח מסרבת לשלם את התשלום ו/או משלמת תשלום נמוך ו/או מתעלמת לחלוטין מהבקשה, ניתן להגיש בקשה לתשלום תכוף לבית המשפט בליווי תצהיר.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע, כי במידה ובית המשפט פוסק לנפגע תשלום תכוף, זמן התשלום לא יעלה על פרק זמן של שנתיים, אלא אם בית המשפט קבע אחרת מטעמים מיוחדים.

את הבקשה לתשלום תכוף רצוי להגיש עם המומחים בתחום, שכן ניתן לעיתים לקבל סכומים ניכרים ביותר מחברת הביטוח, עוד בטרם החליט בית המשפט על התיק ועל הנזקים בו.

אין זה משנה אם הבקשה מוגשת על ידי עורך דין לתאונות לדרכים בדימונה, עורך דין תאונות דרכים בבאר שבע, עורך דין תאונות דרכים בדרום או בכל מקום אחר בארץ. הדבר החשוב מכל הוא שימלאו עבורכם את הבקשה לתשלום תכוף באופן ראוי, על מנת שלא יקופחו זכויותיכם.