עורך דין תאונות עבודה

אזור הדרום הוא אזור משופע במפעלים, אשר מייצרים מקורות תעסוקה לתושבי הדרום. ניתן לראות במפעלי ים המלח, רותם אמפרט, פניציה ומפעלים נוספים, עובדים רבים מדימונה, ירוחם, באר שבע, ערוער ואפילו מנתיבות, שדרות ואופקים.

מפעלים אלו מקנים ביטחון תעסוקתי לעובדים רבים ומייצרים אופק לצעירים רבים בדרום. עם זאת, לא ניתן להתעלם מתאונות העבודה הרבות, אשר מתרחשות במפעלים בדרום חדשות לבקרים (ללא קשר למפעלים הרשומים לעיל). ישנן תאונות רבות, אשר תוצאתן קלה ואינה מורגשת, וישנן תאונות, אשר מותירות חותם קשה על הנפגעים. שברים ברגליים, שברים בידיים, קרע במיניסקוס, פציעות בעיניים וכוויות מחומרים כימיים, אלו פציעות שגרתיות, אשר ניתן לפגוש כמעט מדי יום אצל עובדי המפעלים.

במידה ונפגעתם בתאונת עבודה, ישנה חשיבות רבה למסמכים הרפואיים ולממצאים, אך לא ניתן להקל ראש גם בבחירת עורך דין תאונות עבודה, אשר מטרתו תהיה להוציא עבורכם את מקסימום הכספים מכל המקורות ולוודא שלא יקופחו זכויותיכם.

עו"ד תאונות עבודה שתבחרו, חייב לפעול בטקטיקה, אשר תחשוף אתכם למספר מצומצם של סיכונים בהליך, תוך חתירה להשגה של תוצאות מקסימליות.

עורך דין ינון הדאיה הינו עורך דין תאונות עבודה מקצועי ובקיא בהליכים מול הביטוח הלאומי, מול ביטוח אובדן כושר עבודה וכמובן מול ביטוחי תאונות אישיות ותביעות מול הביטוח של המעסיק ומעוולים שונים.

במידה ונפגעתם בתאונת עבודה ישנם כללים ודברים בסיסיים שעליכם לעשות, על מנת שתשמרו על זכויותיכם ובשורה התחתונה – תקבלו כמה שיותר כסף בעקבות הפציעה.

נפגעי עבודה – אלו טפסים שאתם חייבים להכיר בביטוח הלאומי:

אבקש לשתף אתכם בפרטי טפסים לנפגעי עבודה במוסד לביטוח הלאומי, אשר מבחינה סטטיסטית סביר להניח כי ישמשו אתכם או את בני משפחתכם במועד כל שהוא במהלך החיים.

אוסיף, כי מילוי מדויק של הטפסים מבחינה משפטית יכול להיות ההבדל בין פיצוי כספי מועט לבין פיצוי כספי ניכר:

1. טופס 250 – בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה. טופס שייקנה לכם טיפולים חינם כל עוד הביטוח הלאומי הכיר בכך שמדובר בתאונת עבודה וכן מדובר בטיפולים אשר יש להם קשר ישיר לפגיעה בעבודה. בטופס עצמו ממלאים פרטים טכניים וכן חשוב לתת תיאור מדויק כיצד אירעה התאונה. המעביד חייב לחתום על טופס זה.
2. טופס 283 – בדיוק אותו דבר כמו טופס 250, אך טופס 283 ממולא על ידי עובד עצמאי.
3. טופס 211 – תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. זהו בעצם הטופס שמקנה לכם את דמי הפגיעה (75% מהשכר למשך עד 91 יום של מחלה). הטופס בן 8 עמודים ומכיל הרבה פרטים טכניים לרבות פרטי חשבון הבנק שלכם. בטופס ישנם שני עמודים, אשר שייכים למילוי על ידי המעסיק, שם הוא מפרט את תנאי השכר שלכם ואת פרטי התאונה. כן, בטופס תתבקשו לפרט את הפגיעות שנגרמו לכם ורצוי מאוד לרשום את הפגיעות באופן מדויק, שכן יש לדבר השלכות משפטיות רבות.
4. טופס 200 – לאחר שסיימתם לקבל את דמי הפגיעה אתם זכאים להגיש את טופס 200 (תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה). לאחר שהטופס יישלח לביטוח הלאומי אתם תזומנו לוועדה רפואית מתאימה, שם יקבעו את אחוז נכותכם בעקבות התאונה ותקבלו פיצוי כספי בהתאם.
5. טופס 279 – תביעה להכרה כנכה נזקק לפי תקנה 18 א'. מקנה לנפגע עבודה שנקבעה לו נכות זמנית על ידי המוסד לביטוח לאומי, אפשרות להגיש תביעה לביטוח לאומי שתיתן לו קצבה בשיעור של 100% לתקופה שנקבעת על ידי הביטוח הלאומי. התנאי הוא שהנפגע אינו יכול לעבוד בזמן זה ואין לו הכנסה מעבודה או מעסק.
6. טופס 228 – תביעה להחמרת מצב על פי תקנה 36. מאפשר לנפגע בתאונת עבודה להגיש תביעה מחודשת להחמרת מצב עקב הפגיעה הישנה. התביעה תוגש עם מסמכים רפואיים עדכניים וכן עם מסמך של רופא תעסוקתי שיאשר כי אכן חלה החמרה במצבו של הנפגע.

מחלת מקצוע כתאונת עבודה:                                    

במפעלים בדרום ניתן למצוא עובדים רבים, אשר סובלים ממחלות מקצוע שונות, אשר גורמות להם לפגיעה גופנית ולסבל רב. אין ספק, כי אם מסתובבים בערים כמו דימונה, ירוחם, באר שבע ואפילו נתיבות, שדרות ואופקים, ניתן לראות אנשים רבים המהלכים, אך יש בידם סוד כמוס והוא – פגיעה ממחלת מקצוע כלשהיא.

פעמים רבות, תאונת עבודה איננה רק אירוע חד פעמי, אשר מתרחש בעבודה (או בדרך ממנה ואליה), אלא גם פגיעה או מחלה אשר מתפתחת לעובד במשך השנים בעקבות תנאים בעייתיים בעבודתו.

בשנים האחרונות ישנה מגמה מתפתחת להכיר בתנאי עבודה שונים כתנאים אשר גורמים ל"מחלת מקצוע". כך לדוגמא: נפסק כי קלדנית אשר עובדת בבתי המשפט ומקלידה משך שעות רבות מידי יום ביומו, הרי שבמידה ויתפתחו לה בעיות פרקים בידיים, אזי במקרים מסוימים הדבר יכול להיחשב כתאונת עבודה במסגרת מחלת מקצוע.

הפרקטיקה הנוהגת להכיר במחלת מקצוע כתאונת עבודה היא בעצם הפרקטיקה של ה"מיקרו טראומה". המיקרו טראומה מגדירה מחלת מקצוע כתאונת עבודה באופן כזה שהעובד מבצע במשך שנים פעולות זהות חוזרות ונשנות, אשר גורמות לנזק לעובד. פעולות חוזרות ונשנות מתבטאות בין היתר בהרמה של חפצים כבדים, חשיפה ממושכת לרעש, חשיפה לחומרים מסוכנים וכיו"ב.

הערמומיות של המיקרו טראומה היא כזו שהעובד לא מרגיש את הפגיעה באופן יום יומי, אלא הפגיעה מתפתחת עם הזמן במשך השנים ומצטברת. לא בכדי, קשה מאוד ודרושה מומחיות מיוחדת כדי לקבוע האם מצבו של העובד נובע ממצב של מיקרו טראומה, או שהמחלה נובעת ממצב רפואי קודם לעבודתו של העובד, או ממצב רפואי לקוי שנגרם מפעילות אחרת של העובד שלא במקום עבודתו.

דוגמא נוספת להכרה של מחלת מקצוע כתאונת עבודה במסגרת של מיקרו טראומה, היא פסק דין אשר קבע כי נהג מלגזה אשר סבל מכאבי גב קשים, הרי שמצבו נחשב כמחלת מקצוע. קרי, העובדה שמידי יום במשך השנים הוא נהג על מלגזה והמלגזה הייתה קופצת ומשפיעה לו הגב, הרי שגם אם קפיצות מעטות לא היו גורמות נזק לגב, בכך שמדובר באירוע חוזר ונשנה במשך השנים של עשרות אלפי קפיצות, מכאן שהאירוע הוגדר כתאונת עבודה במסגרת של מחלת מקצוע.

מקרים נוספים שהוגדרו כמחלת מקצוע אלו למשל עובדי מפעלים אשר עובדים במשך השנים סמוך למכונות רועשות וסובלים מירידה בשמיעה. כן, קופאיות בסופר עם בעיות בפרקי הידיים הוכרו כנפגעות עבודה וכן עובדים אשר חשופים לחומרים רעילים במפעלים שונים וחלו במחלות קשות ביותר.

למרבה הצער, במקרים רבים המוסד לביטוח לאומי מקשה על הכרה של מחלת מקצוע כתאונת עבודה והדבר מצריך ניהול של תביעה כנגד הביטוח לאומי בצירוף של חוות דעת רפואיות פרטיות. גם אם הביטוח הלאומי דחה אתכם אל תאמרו נואש. ניהול נכון של ההליך יכול במקרים רבים להביא להכרה של הביטוח הלאומי במחלת מקצוע ולקבלת פיצוי של סכומים ניכרים ביותר.

תביעה לנכה נזקק בביטוח הלאומי:

כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה עליו לבצע מספר פעולות על מנת לקבל כספים מהביטוח הלאומי. הפעולה הראשונית היא מילוי טופס 250, אשר בעצם מאפשר לנפגע העבודה לקבל טיפול רפואי ראשוני. השלב הבא של נפגע העבודה היא מילוי טופס 211. הטופס הוא תביעה לתשלום דמי פגיעה  ובקשה מהביטוח הלאומי להכיר באירוע כתאונת עבודה.

דמי פגיעה הינו תשלום כספי אשר מגיע לנפגע עבודה שמצוי באי כושר לאחר הפגיעה ועד 91 ימים ממחרת יום הפגיעה.

התשלום מחושב לפי חישוב שכרו של העובד בשלושת החודשים האחרונים לחלק ב-90 ועד למקסימום דמי הפגיעה ליום בסכום של 1,094.63 ₪. חשוב להדגיש כי המוסד לביטוח לאומי משלם דמי פגיעה רק בשיעור של 75% משכרו של הנפגע.

לאחר שהנפגע מסיים לקבל את דמי הפגיעה הוא יכול להגיש את טופס 200, שהוא טופס תביעה לקבלת דרגת נכות מעבודה. זמן קצר אחרי קבלת טופס 200 צריך הביטוח הלאומי לזמן את הנפגע לוועדה רפואית רלוונטית (אורטופדית, נוירולוגית וכד') על מנת שזו תקבע את דרגת נכותו של נפגע העבודה. לעיתים קרובות הוועדה הרפואית תקבע נכות זמנית לנפגע כאשר טרם חלפה שנה מיום פגיעתו.

למרבה הצער, במספר רב של מקרים קבלת קצבה כנכות זמנית אינה מספיקה למחייתו של נפגע העבודה. בדיוק בשל כך יכול הנפגע להגיש את טופס 279, שהוא טופס תביעה להכרה בנפגע כנכה נזקק בעל נכות זמנית. להכרה זו יש משמעות כלכלית ניכרת, שכן בתקופה זו (מיום קביעת נכות זמנית ולמשך זמן מסוים- לעיתים עד קביעת הנכות הקבועה) יקבל הנפגע קצבה חודשית של 100% משכרו. הדבר הינו יתרון עצום ויקנה לנפגע שקט כלכלי וביטחון לפחות למשך מספר חודשים.

תביעה לנכה נזקק יכול להגיש רק אדם שנפגע בתאונת עבודה, נקבעה לו נכות זמנית, הוא אינו מסוגל לעבוד ואין לו הכנסות מעבודה או מעסק.

חשוב מאוד לדעת כיצד למלא טופס זה, שכן לעיתים מדובר בהשלמת הכנסה לנפגע עבודה בסכומים של עשרות אלפי שקלים ולעיתים אף סכומים גבוהים מכך.

כיצד תקבלו כסף מהביטוח הלאומי אם נפגעתם בתאונת עבודה:

למרבה הצער, לעיתים אדם נפגע בתאונת עבודה. המטרה היא להפחית את כמות הפגיעות ואת עוצמתן, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה כי תאונות עבודה אכן מתרחשות. אין צורך להזכיר, כי באזור הדרום קיימים מפעלים רבים ובהם מפעלים עם חומרים מסוכנים, אשר מטבע הדברים מעלים את ההסתברות לפגיעה בעובדים בתאונות עבודה.

כאשר מתרחשת פגיעה בעבודה, חובה על הנפגע ליידע את המעסיק בעניין באופן מידי. כל השתהות בדיווח עלולה לעלות לנפגע ביוקר ולמנוע ממנו בעתיד לקבל פיצוי מהביטוח הלאומי.

על הנפגע למלא טופס 250 (שכיר) או טופס 283 (עצמאי), אשר מקנה מתן טיפול ראשוני לנפגע בעבודה. השלב הבא הוא מילוי טופס 211 (תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה). טופס זה מעניק לנפגע את האפשרות לקבל דמי פגיעה לתקופה של עד 91 יום שמתחילים ממחרת ליום הפגיעה. דמי הפגיעה עומדים על 75% מההכנסה הממוצעת של הנפגע בתקופה של 3 חודשים טרם הפגיעה. יש לציין, כי הסכום המקסימלי היומי לדמי פגיעה עומד נכון ליום 1.1.2018 על סכום של 1,097.88 ₪.

לאחר שמסתיימת התקופה בה הנפגע מקבל מהביטוח הלאומי דמי פגיעה, הוא רשאי להגיש את טופס 200 (תביעה לדרגת נכות מעבודה), ובו מפרט הנפגע את בעיותיו הרפואיות מהתאונה, כשלאחר מכן מזמין המוסד לביטוח לאומי את הנפגע לוועדה רפואית ראשונה. הוועדה קובעת את אחוזי נכותו של הנפגע מהפגיעה בעבודה ועל סמך נתונים אלו היא מפצה אותו.

חשוב להדגיש, כי בתאונת עבודה ישנן 3 קטגוריות של נכות. הקטגוריה הראשונה היא נכות מעבודה של 0%-9% נכות, כאשר נפגע שמקבל נכות בשיעור כזה, אינו זכאי לפיצוי מהביטוח הלאומי. הקטגוריה השניה היא נכות מעבודה של 10%-19% נכות, כאשר נפגע שמקבל נכות בשיעור כזה, זכאי למענק חד פעמי מהביטוח הלאומי. הקטגוריה השלישית היא נכות מעבודה של 20% נכות ומעלה, כאשר נפגע שמקבל נכות בשיעור כזה, זכאי לקצבה חודשית מהביטוח הלאומי.

במידה והנכות הרפואית שנקבעה לנפגע בוועדה של הביטוח הלאומי, אינה תואמת את מצבו של הנפגע, רשאי הנפגע להגיש ערר לוועדה לעררים, שם ידונו שוב במצבו הרפואי של הנפגע ויחליטו מחדש בדבר אחוזי נכותו.

חשוב להדגיש, כי מומלץ לבצע הליכים אלו עם מומחים בתחום, שכן כפי שהביטוח הלאומי יכול להעלות את אחוזי הנכות, הוא רשאי גם להפחיתם.

פעמים רבות ועל מנת להגיע לתוצאות מקסימליות מול הביטוח הלאומי, מומלץ ביותר להיעזר בחוות דעת של מומחים פרטיים רלוונטיים, אשר ייתנו הערכת נכות לנפגע. ביצוע נכון של הליכים אלו יכול להשיג סכומי כסף לנפגע שיכולים לעיתים להגיע גם למיליוני שקלים.

פעולות שחייבים לעשות בעת פגיעה נפשית בעבודה:

טבע האדם לחשוב כי הוא חזק ומסוגל לעמוד בכל סיטואציה, אשר תקרה בפניו בעתיד. למרבה הצער, אנשים אינם יודעים עד כמה נפש האדם היא שברירית ונשענת על קנה רצוץ.

כמעט בכל תאונת עבודה שיש בצידה נפגע בינוני או קשה, מלווה לפגיעה הפיזית גם פגיעה נפשית, אשר מסוגלת להשבית אדם באופן מוחלט ולהכניס אותו אל תוך חור שחור ואפל בחייו.

פגיעה זו, מזכה גם היא בפיצוי כספי לכל דבר והיא מקבילה לפיצוי בגין נזק פיזי. לאחר תאונת העבודה, יש לפנות אל הביטוח הלאומי ולהגיש טופס 250 (תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה) וכן טופס 211 (תביעה להכרה באירוע וקבלת דמי פגיעה). בהמשך, במידה ומצבכם הנפשי אינו משתפר, ניתן להגיש את טופס 200 (בקשה לקביעת נכות), שם מומחה פסיכיאטרי מטעם הביטוח הלאומי יבדוק אתכם ויקבע האם נותרה לכם נכות נפשית (זמנית או קבועה) בעקבות תאונת העבודה.

אם הנכות שנקבעה על ידי המומחה אינה משקפת את מצבכם הנפשי, רצוי מאוד להגיש ערעור על החלטתו לוועדת העררים (וחשוב לבצע את הערעור באופן נכון).

לאחר תקופה ולאחר שתתייצב הנכות הנפשית, ניתן להגיש גם תביעה כנגד המעסיק ו/או צד ג' (במידה וקיימת רשלנות). אומנם הסכומים שקיבלתם מהביטוח הלאומי בעקבות התאונה ינוכו מהפיצויים שייפסקו לכם בתביעה מול המעסיק ו/או צדדים שלישיים, אך גם ככה הפיצוי בתאונות בינוניות וקשות יכול להגיע למאות אלפים ואף מיליוני שקלים.

לעיתים, גם תאונות עבודה קלות עלולות לגרום לפגיעה נפשית קלה או קשה, ולא תמיד יש קורלציה בין עוצמת הפגיעה הפיזית לבין עוצמת הפגיעה הנפשית.

גם כאשר פונים אל המוסד לביטוח לאומי לצורך קביעת נכות וגם כאשר מגישים תביעה לפיצוי, מומלץ ביותר להיעזר במומחה פסיכיאטרי פרטי (מול הביטוח הלאומי – מומלץ, בתביעה מול המעסיק ו/או צד ג' – חובה). המומחה הפרטי, יעריך את נכותכם הנפשית ואת הכדאיות שבהגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי או גורמים אחרים.

חשוב לציין, כי נפסק לא אחת, כי נכות נפשית גם באחוזים נמוכים, עלולה לגרום לנכות תפקודית גבוהה ולבעיות ניכרות בהתנהלות היום יומית של הנפגע, ביכולתו/ה למצוא בת/בן זוג, וכן במסוגלות של הנפגע למצוא עבודה ראויה ושיוכל להתמיד בה באופן קבוע.

כאמור, ניהול נכון של תביעה בגין פגיעה נפשית מתאונת עבודה, יכול להביא לתוצאות מעולות ולסכומי כסף גבוהים ביותר, אשר יכולים לפצות את הנפגע לכל ימי חייו ולדאוג לכל מחסורו.