עורך דין תאונות עבודה בירוחם, ערערה ורהט

תאונות עבודה אלו הם אירועים אשר הופכים את החיים ומשנים מקצה אל קצה את האדם שנפגע בהם.

כמובן שהפגיעה היא לא רק בנפגע עבודה עצמו, אלא גם בסביבה הקרובה שלו ובמשפחתו. לעתים הפגיעה היא פגיעה פיזית, לעתים הפגיעה היא פגיעה נפשית ולעתים קרובות הפגיעה בתאונת עבודה משלבת גם את שני הדברים.

תאונות עבודה בדרך כלל מייצרות מספר שלוחות של הליכים. ראשית כל, תביעה לביטוח לאומי לדמי פגיעה ולקביעת דרגת נכות. בד בבד, תביעת אובדן כושר עבודה לביטוח של הפנסיה. כמובן שבמידה וישנו ביטוח תאונות אישיות ניתן להפעיל גם אותו ולאחר מכן הליך של תביעת רשלנות מול המעסיק או מעוול צד ג' אחר.

במידה ונפגעתם בתאונת עבודה ואתם זקוקים לעורך דין תאונות עבודה בירוחם, ערערה ורהט, משרד עו"ד ינון הדאיה ישמח לעמוד לרשותכם ולטפל בכם במקצועיות ובמסירות עד להשגת התוצאה המקסימלית.

עו"ד הדאיה מתמחה בתאונות עבודה באזור דרום הארץ ומלווה את לקוחותיו לוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, לשם השגת הפיצויים הגבוהים ביותר עבור לקוחותיו.

עו"ד הדאיה הינו עורך דין תאונות עבודה המטפל בנפגעי עבודה רבים בירוחם, ערערה ורהט על הצד הטוב ביותר, תוך שילוב של מקצועיות ומסירות כלפי כל לקוח.

האם אתם נכנסים להגדרה של תאונת עבודה?

מדי יום ביומו מתרחשות בישראל מאות תאונות עבודה. על רובן כלל איננו שומעים, שכן מטבע הדברים, התקשורת מפרסמת אירועים קשים בלבד. אולם, חשוב לדעת כי מספר תאונות העבודה בישראל הינו גבוה מאוד ובדרך כלל מי שנותר להתמודד במערכה הקשה מול הביטוח הלאומי הינו הנפגע עצמו ומשפחתו.

למרבה הצער, סטטיסטיקת הפגיעות בעבודה תמשיך להתקיים, אך מומלץ מאוד לקיים משנה זהירות וזאת על מנת שלא להיכנס לסטטיסטיקת הנפגעים.

אבקש לסקור את ההגדרות בחוק הביטוח הלאומי של תאונת עבודה וכיצד ניתן להיכנס לגדרן:

1. התאונה אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן, אף אם אינו מעונו.
2. התאונה אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
3. התאונה אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש.
4. התאונה אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה.
5. התאונה אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
6. התאונה אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
7. התאונה אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת (לעניין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים).
8. התאונה אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה (בחינה לצורך רכישת מקצוע), או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

אבקש להבהיר כי הגדרות אלו שנלקחו מחוק הביטוח הלאומי, אינן מצטברות ומספיק להיכנס רק להגדרה אחת, על מנת שניתן יהיה לקבל הכרה בביטוח הלאומי כנפגע בתאונת עבודה.

חשוב לשים לב, כי ניתן לעיתים לפרש הגדרות אלו במספר מובנים. כך שאם נדחיתם על ידי המוסד לביטוח הלאומי, לאחר שנפגעתם בתאונת עבודה, אל תאמרו נואש. ערערו על קביעתו של המוסד לביטוח הלאומי ופעמים רבות אף תנצחו.

מחלת מקצוע כתאונת עבודה

פעמים רבות, תאונת עבודה איננה רק אירוע חד פעמי, אשר מתרחש בעבודה (או בדרך ממנה ואליה), אלא גם פגיעה או מחלה אשר מתפתחת לעובד במשך השנים בעקבות תנאים בעייתיים בעבודתו.

בשנים האחרונות ישנה מגמה מתפתחת להכיר בתנאי עבודה שונים כתנאים אשר גורמים ל"מחלת מקצוע". כך לדוגמא: נפסק כי קלדנית אשר עובדת בבתי המשפט ומקלידה משך שעות רבות מידי יום ביומו, הרי שבמידה ויתפתחו לה בעיות פרקים בידיים, אזי במקרים מסוימים הדבר יכול להיחשב כתאונת עבודה במסגרת מחלת מקצוע.

הפרקטיקה הנוהגת להכיר במחלת מקצוע כתאונת עבודה היא בעצם הפרקטיקה של ה"מיקרו טראומה". המיקרו טראומה מגדירה מחלת מקצוע כתאונת עבודה באופן כזה שהעובד מבצע במשך שנים פעולות זהות חוזרות ונשנות, אשר גורמות לנזק לעובד. פעולות חוזרות ונשנות מתבטאות בין היתר בהרמה של חפצים כבדים, חשיפה ממושכת לרעש, חשיפה לחומרים מסוכנים וכיו"ב.

הערמומיות של המיקרו טראומה היא כזו שהעובד לא מרגיש את הפגיעה באופן יום יומי, אלא הפגיעה מתפתחת עם הזמן במשך השנים ומצטברת. לא בכדי, קשה מאוד ודרושה מומחיות מיוחדת כדי לקבוע האם מצבו של העובד נובע ממצב של מיקרו טראומה, או שהמחלה נובעת ממצב רפואי קודם לעבודתו של העובד, או ממצב רפואי לקוי שנגרם מפעילות אחרת של העובד שלא במקום עבודתו.

דוגמא נוספת להכרה של מחלת מקצוע כתאונת עבודה במסגרת של מיקרו טראומה, היא פסק דין אשר קבע כי נהג מלגזה אשר סבל מכאבי גב קשים, הרי שמצבו נחשב כמחלת מקצוע. קרי, העובדה שמידי יום במשך השנים הוא נהג על מלגזה והמלגזה הייתה קופצת ומשפיעה לו הגב, הרי שגם אם קפיצות מעטות לא היו גורמות נזק לגב, בכך שמדובר באירוע חוזר ונשנה במשך השנים של עשרות אלפי קפיצות, מכאן שהאירוע הוגדר כתאונת עבודה במסגרת של מחלת מקצוע.

מקרים נוספים שהוגדרו כמחלת מקצוע אלו למשל עובדי מפעלים אשר עובדים במשך השנים סמוך למכונות רועשות וסובלים מירידה בשמיעה. כן, קופאיות בסופר עם בעיות בפרקי הידיים הוכרו כנפגעות עבודה וכן עובדים אשר חשופים לחומרים רעילים במפעלים שונים וחלו במחלות קשות ביותר.

למרבה הצער, במקרים רבים המוסד לביטוח לאומי מקשה על הכרה של מחלת מקצוע כתאונת עבודה והדבר מצריך ניהול של תביעה כנגד הביטוח לאומי בצירוף של חוות דעת רפואיות פרטיות. גם אם הביטוח הלאומי דחה אתכם אל תאמרו נואש. ניהול נכון של ההליך יכול במקרים רבים להביא להכרה של הביטוח הלאומי במחלת מקצוע ולקבלת פיצוי של סכומים ניכרים ביותר.

אין זה משנה אם מחלת המקצוע מנוהלת על ידי עורך דין תאונות עבודה בדימונה, עורך דין תאונות עבודה בבאר שבע, עורך דין תאונות עבודה בדרום או בכל מקום אחר בארץ. הדבר החשוב מכל הוא שתיק תאונת העבודה ינוהל באופן ראוי, על מנת שלא יקופחו זכויותיכם.

האם הידבקות בנגיף הקורונה יכולה להיחשב כתאונת עבודה?

מגפת הקורונה פרצה לחיינו בפתאומיות וללא התראה מוקדמת. אין איש יודע מתי יחלוף נגיף הקורונה, אך לעת עתה הוא עושה שמות במדינת ישראל (ובעולם), מפיל עסקים, גורם לקריסת המשק, לפיטורים נרחבים וכמובן למרבה הצער, מייצר חולי רב ותמותה.

השאלה היא האם האדם שנדבק בנגיף הקורונה יכול להיחשב כנפגע עבודה.

בעניינם של הרופאים, האחיות, הצוותים הרפואיים ואנשי מד"א, נראה כי התשובה ברורה ואין ספק כי ההידבקות תוכר כפגיעת עבודה.

עם זאת, במידה ואיש צוות רפואי נדבק לאחר ששהה עם חולה קורונה מאומת שלא במסגרת עבודתו, הרי שעלולה להיות כאן סוגיה האם ניתן להגדיר את איש צוות הרפואה כנפגע עבודה (שכן לא ברור האם נדבק במסגרת עבודתו או שלא).

סוגיה זו יכולה לקבל ביטוי גם לגבי אדם שנדבק בנגיף הקורונה. במידה והידבקות זו אירעה במסגרת העבודה (כמו למשל שיפוצניק שנדבק לאחר ששהה בבית של חולה קורונה בבאר שבע), הרי שסביר להניח כי המוסד לביטוח לאומי יכיר באירוע כתאונת עבודה.

מצד שני, אם אותו שיפוצניק שהה במסגרת חייו הפרטיים גם עם חולים נוספים, הרי שעלולה להיות סוגיה האם ניתן להכיר בשיפוצניק כנפגע עבודה או שלא.

ניתן לחשוב כי בסיטואציה מסוימת, אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות, אשר עוקבת אחר חולי קורונה והשוהים במחיצתם, עלולה להכשיל או לסייע לאדם שנדבק בנגיף הקורונה להוכיח את מקרה ההדבקה כתאונת עבודה.

שנהיה בריאים ושלמים ונשוב לשגרה במהירות האפשרית.

מתי בתאונת עבודה ניתן לקבל פיצוי של 125% מסכום הנזק

הליך של תאונת עבודה מתחיל מול המוסד לביטוח לאומי. ראשית ממלאים טופס 250 שהוא טופס ראשוני לקבלת טיפול רפואי אם נפגעת בעבודה. לאחר מכן, צריך למלא טופס 211 ביטוח לאומי, שהוא טופס תביעה להכרה באירוע כתאונת עבודה וקבלת דמי פגיעה מהביטוח הלאומי (75% מהשכר ועד 91 יום). עם סיום קבלת דמי הפגיעה ניתן להגיש את טופס 200, שהוא טופס תביעה לקבלת דרגת נכות מהביטוח הלאומי. המוסד יזמן אותך לוועדה רפואית בנושא הרלוונטי ולאחר מכן יקבע את דרגת נכותך הנובעת מתאונת העבודה.

לאחר סיום כל ההליכים מול המוסד לביטוח לאומי, ניתן להגיש תביעת רשלנות נגד המעסיק ו/או נגד צד ג' במידה והדבר רלוונטי.

אם הגשת תביעת רשלנות רק מול המעסיק ובית המשפט קבע כי סכומי הפיצוי שקיבלת מהמוסד לביטוח לאומי (דמי פגיעה, מענק/קצבה) גבוהים מסך הנזק שלך (שהמעסיק צריך לפצות אותך), הרי שבסופו של דבר תביעתך מול המעסיק תידחה (מפאת העובדה כי היא נבלעת בתגמולים של המוסד לביטוח לאומי) והמעסיק לא יהא חייב לשלם לך דבר.

אולם, במידה והגשת תביעת רשלנות מול צד ג' שאינו המעסיק שלך ובית המשפט קבע כי סכומי הפיצוי שקיבלת מהמוסד לביטוח לאומי גבוהים מסך הנזק שלך (שצד ג' צריך לפצות אותך), הרי שבמקרה הזה התביעה לא תידחה (למרות שהיא נבלעת בתגמולים של המוסד לביטוח לאומי) והצד השלישי (המעוול) יהא חייב לפצות אותך ב25% מערך הנזק שלך. יוצא מזה , כי במקרה זה יהא זכאי הניזוק (העובד) לערך של פיצוי הגבוה מ-100% והוא בעצם 125%.

ההיגיון הנובע מהטבה זו הוא ההיגיון שאומר את הכלל הבא: המעסיק משלם לביטוח הלאומי דמי ביטוח עבור העובד ומשכך הביטוח הלאומי הוא מעין מבטח של המעסיק. לכן, הביטוח הלאומי מפצה את הניזוק, אך לאחר מכן אינו יכול לתבוע לקבל מהמעסיק את הסכומים ששילם לניזוק (גם אם המעסיק התרשל).

שונה מכך הוא צד ג' שאינו משלם דמי ביטוח לאומי עבור העובד. במידה וצד ג' התרשל כלפי הניזוק (העובד), הביטוח הלאומי יכול לחזור ולתבוע אותו עבור כל סכומי הפיצוי ששילם לעובד. לכן, נתן המחוקק תמריץ לעובדים שניזוקו לתבוע צד ג' מזיק ולקבל את האפשרות לזכות לפיצוי גבוה מ100% עבור אותם נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת העבודה.

פעולות שחייבים לעשות בעת פגיעה נפשית בעבודה

טבע האדם לחשוב כי הוא חזק ומסוגל לעמוד בכל סיטואציה, אשר תקרה בפניו בעתיד. למרבה הצער, אנשים אינם יודעים עד כמה נפש האדם היא שברירית ונשענת על קנה רצוץ.

כמעט בכל תאונת עבודה שיש בצידה נפגע בינוני או קשה, מלווה לפגיעה הפיזית גם פגיעה נפשית, אשר מסוגלת להשבית אדם באופן מוחלט ולהכניס אותו אל תוך חור שחור ואפל בחייו.

פגיעה זו, מזכה גם היא בפיצוי כספי לכל דבר והיא מקבילה לפיצוי בגין נזק פיזי. לאחר תאונת העבודה, יש לפנות אל הביטוח הלאומי ולהגיש טופס 250 (תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה) וכן טופס 211 ביטוח לאומי (תביעה להכרה באירוע וקבלת דמי פגיעה). בהמשך, במידה ומצבכם הנפשי אינו משתפר, ניתן להגיש את טופס 200 (בקשה לקביעת נכות), שם מומחה פסיכיאטרי מטעם הביטוח הלאומי יבדוק אתכם ויקבע האם נותרה לכם נכות נפשית (זמנית או קבועה) בעקבות תאונת העבודה.

אם הנכות שנקבעה על ידי המומחה אינה משקפת את מצבכם הנפשי, רצוי מאוד להגיש ערעור על החלטתו לוועדת העררים (וחשוב לבצע את הערעור באופן נכון).

לאחר תקופה ולאחר שתתייצב הנכות הנפשית, ניתן להגיש גם תביעה כנגד המעסיק ו/או צד ג' (במידה וקיימת רשלנות). אומנם הסכומים שקיבלתם מהביטוח הלאומי בעקבות התאונה ינוכו מהפיצויים שייפסקו לכם בתביעה מול המעסיק ו/או צדדים שלישיים, אך גם ככה הפיצוי בתאונות בינוניות וקשות יכול להגיע למאות אלפים ואף מיליוני שקלים.

לעיתים, גם תאונות עבודה קלות עלולות לגרום לפגיעה נפשית קלה או קשה, ולא תמיד יש קורלציה בין עוצמת הפגיעה הפיזית לבין עוצמת הפגיעה הנפשית.

גם כאשר פונים אל המוסד לביטוח לאומי לצורך קביעת נכות וגם כאשר מגישים תביעה לפיצוי, מומלץ ביותר להיעזר במומחה פסיכיאטרי פרטי (מול הביטוח הלאומי – מומלץ, בתביעה מול המעסיק ו/או צד ג' – חובה). המומחה הפרטי, יעריך את נכותכם הנפשית ואת הכדאיות שבהגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי או גורמים אחרים.

חשוב לציין, כי נפסק לא אחת, כי נכות נפשית גם באחוזים נמוכים, עלולה לגרום לנכות תפקודית גבוהה ולבעיות ניכרות בהתנהלות היום יומית של הנפגע, ביכולתו/ה למצוא בת/בן זוג, וכן במסוגלות של הנפגע למצוא עבודה ראויה ושיוכל להתמיד בה באופן קבוע.

כאמור, ניהול נכון של תביעה בגין פגיעה נפשית מתאונת עבודה, יכול להביא לתוצאות מעולות ולסכומי כסף גבוהים ביותר, אשר יכולים לפצות את הנפגע לכל ימי חייו ולדאוג לכל מחסורו.

אין זה משנה אם התביעה מנוהלת על ידי עו"ד תאונות עבודה בדימונה, עו"ד תאונות עבודה בבאר שבע, עו"ד תאונות עבודה בדרום או בכל מקום אחר בארץ. הדבר החשוב מכל הוא שתיק תאונת העבודה ינוהל באופן ראוי, על מנת שלא יקופחו זכויותיכם.

תביעה לנכה נזקק בביטוח הלאומי

כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה עליו לבצע מספר פעולות על מנת לקבל כספים מהביטוח הלאומי. הפעולה הראשונית היא מילוי טופס 250, אשר בעצם מאפשר לנפגע העבודה לקבל טיפול רפואי ראשוני. השלב הבא של נפגע העבודה היא מילוי טופס 211 ביטוח לאומי. הטופס הוא תביעה לתשלום דמי פגיעה  ובקשה מהביטוח הלאומי להכיר באירוע כתאונת עבודה.

דמי פגיעה הינו תשלום כספי אשר מגיע לנפגע עבודה שמצוי באי כושר לאחר הפגיעה ועד 91 ימים ממחרת יום הפגיעה.

התשלום מחושב לפי חישוב שכרו של העובד בשלושת החודשים האחרונים לחלק ב-90 ועד למקסימום דמי הפגיעה ליום בסכום של 1,094.63 ₪. חשוב להדגיש כי המוסד לביטוח לאומי משלם דמי פגיעה רק בשיעור של 75% משכרו של הנפגע.

לאחר שהנפגע מסיים לקבל את דמי הפגיעה הוא יכול להגיש את טופס 200, שהוא טופס תביעה לקבלת דרגת נכות מעבודה. זמן קצר אחרי קבלת טופס 200 צריך הביטוח הלאומי לזמן את הנפגע לוועדה רפואית רלוונטית (אורטופדית, נוירולוגית וכד') על מנת שזו תקבע את דרגת נכותו של נפגע העבודה. לעיתים קרובות הוועדה הרפואית תקבע נכות זמנית לנפגע כאשר טרם חלפה שנה מיום פגיעתו.

למרבה הצער, במספר רב של מקרים קבלת קצבה כנכות זמנית אינה מספיקה למחייתו של נפגע העבודה. בדיוק בשל כך יכול הנפגע להגיש את טופס 279, שהוא טופס תביעה להכרה בנפגע כנכה נזקק בעל נכות זמנית. להכרה זו יש משמעות כלכלית ניכרת, שכן בתקופה זו (מיום קביעת נכות זמנית ולמשך זמן מסוים- לעיתים עד קביעת הנכות הקבועה) יקבל הנפגע קצבה חודשית של 100% משכרו. הדבר הינו יתרון עצום ויקנה לנפגע שקט כלכלי וביטחון לפחות למשך מספר חודשים.

תביעה לנכה נזקק יכול להגיש רק אדם שנפגע בתאונת עבודה, נקבעה לו נכות זמנית, הוא אינו מסוגל לעבוד ואין לו הכנסות מעבודה או מעסק.

חשוב מאוד לדעת כיצד למלא טופס זה, שכן לעיתים מדובר בהשלמת הכנסה לנפגע עבודה בסכומים של עשרות אלפי שקלים ולעיתים אף סכומים גבוהים מכך.

9 עצות זהב להתנהלות נכונה מול המעביד לאחר תאונת עבודה

התנהלות נכונה מול המעביד לאחר תאונת עבודה יכולה להיות שווה לכם סכומים ניכרים ביותר. לעיתים, עובדים שנפגעו בתאונת עבודה אינם מבינים עניין פשוט זה והדבר עולה להם סכומים של עשרות אלפי שקלים, מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים.

בתור עורך דין לתאונות עבודה, אבקש לשתף אתכם בתשע עצות זהב, כיצד להתנהל נכון מול המעסיק לאחר תאונת עבודה:

1. דיווח. מיד לאחר תאונת העבודה דווחו למעביד על האירוע ואל תשתהו עם עניין זה. תיקים רבים של תאונות עבודה נדחים בגלל אי דיווח או בגלל דיווח מאוחר.
2. טיפול רפואי. מיד לאחר תאונת העבודה בקשו מהמעביד לפנות לטיפול רפואי ראשוני ושמרו על התיעוד. גם אם מצבכם טוב יחסית, אל תוותרו על פניה לטיפול רפואי, על מנת שיבדקו מה מצבכם וייתנו לכם דיאגנוזה ראשונית.
3. עדים. פנו אל מי שהיה נוכח באירוע התאונה ובקשו ממנו את פרטיו (שם מלא, כתובת וטלפון). יכול להיות מאוד כי בעתיד תצטרכו עדים אלו. במידה ופרטי העדים אינם ידועים לכם (העדים אינם שייכים למעביד, העדים סיימו את מקום עבודתם וכיו"ב), פנו למשאבי האנוש של מקום העבודה ונסו להשיג את פרטיהם.
4. תצהירים. לאחר תאונת העבודה פנו באופן מיידי לעו"ד וזאת על מנת שיחתים את העדים על תצהירים מטעמכם. חשוב ביותר לעשות זאת במהרה, שכן עדים נוטים להיעלם איש איש לדרכו, לשכוח מה התרחש באירוע, או פשוט להתחרט על רצונם להעיד.
5. תיעוד רפואי. שמרו על כל החומר הרפואי שלכם מיום התאונה – אתם עוד תזדקקו לו. במידה וקיים חומר רפואי במרפאה של המעסיק, בקשו ממנו את החומר הרפואי בהקדם האפשרי.
6. תמונות. בהזדמנות הראשונה שיש לכם (מיד לאחר התאונה או לאחר מכן), צלמו תמונות ממקום המפגע בעבודה. קל מאוד להמחיש לבית המשפט אירוע תאונתי, כאשר הוא מגובה בתמונות צבעוניות.
7. הקלטות. במידה והמעביד מודה באחריותו לתאונה, דאגו להקליט את שיחתכם עמו. לאחר קבלת התביעה מטעמכם, קיים סיכוי רב כי הוא יימלך בדעתו ויטען כי אין לו כל קשר לתאונה.
8. ביטוח. אל תחששו להיכנס להליך משפטי מול המעסיק. ברוב רובם של המקרים למעביד קיים ביטוח רלוונטי. דבר זה יצריך אותו לשלם רק את עלות ההשתתפות העצמית ועלות הגדלת הפרמיה בתקופה שלאחר מכן.
9. בחירת עורך דין לתאונות עבודה. אל תתפתו לקחת עו"ד שימליץ עליו המעביד או שיקשר ביניכם. יכול להיות מאוד כי בהמשך הדרך תצטרכו לטעון טענות כנגד המעביד בגין רשלנות. לכן, רצוי מאוד כי לא יהיה כל קשר בין המעביד שלכם ובין עורך הדין שבחרתם.

מחלות קשות כתוצאה ממחלת מקצוע בעבודה

עובדים רבים בישראל הולכים לעבודה מדי יום ביומו, כאשר הם חשופים לחומרים רעילים בעבודתם. ישנם עובדים אשר עובדים עם אסבסט, חול, צבע, קרינה וכיו"ב ואינם מפנימים ומודעים לסכנה האורבת להם. הסכנה איננה מיידית, אלא היא מחלחלת לתוך תוכו של העובד ומכרסמת בגופו בהדרגה, עד אשר הגוף קורס.

במידה ונחשפתם לחומרים מסוכנים בעבודתכם במשך השנים וחליתם במחלה קשה (חס וחלילה), דעו כי יש לכם מספר גורמים מהם תוכלו לקבל פיצוי כספי. ראשית, עליכם לפנות למוסד לביטוח לאומי וזאת בדרישה כי יכיר במחלתכם כמחלת מקצוע עקב עבודתכם.

יש לצפות כי במידה וקיימת מורכבות בתיק, הרי שהביטוח הלאומי עלול להערים קשיים על ההכרה במחלת המקצוע. המשמעות של ההכרה מטעם הביטוח הלאומי, היא בדרך כלל משמעות עצומה, אשר מתבטאת במאות אלפי שקלים או מיליוני שקלים (תלוי מהם אחוזי הנכות שנקבעו למבוטח, מהו גילו ומהו שכרו).

גם אם הביטוח הלאומי מתנגד לעניין ההכרה אל תאמרו נואש. המשיכו להילחם בעקביות (במקרים כאלה רצוי עם חוות דעת פרטיות) ונסו לנצח.

המשמעות של ניצחון או הפסד בהכרה במחלות קשות כמחלת מקצוע הינה בדרך כלל משמעות רבה מאוד עם סכומים ניכרים ביותר, אשר בוודאי יכולים לסייע לחולה להתמודד עם מחלתו ברווחה גדולה יותר.

לאחר שקיבלתם את ההכרה מהביטוח הלאומי לעניין מחלת מקצוע, באפשרותכם לשקול את האפשרות להגיש תביעה כנגד המעסיק ו/או צד ג' בגין רשלנות אודות תנאי עבודתכם.

את התביעה עליכם להגיש בצירוף חוות דעת רפואית מטעמכם וכן מומלץ לצרף בהמשך ההליך ראיות, אשר מצביעות על תנאי עבודה לקויים ומסוכנים.

אומנם, כל סכום שתקבלו מהביטוח הלאומי ינוכה מהפיצוי שתקבלו מהמעסיק/צד ג', אולם במחלות קשות, לרוב, יתווסף לכם פיצוי כספי משמעותי, בדמות של מאות אלפי שקלים או מיליוני שקלים.