בחודש אוקטובר 2018 ניתן פסק דין בבית משפט השלום בחדרה.
פסק הדין מדבר בעצם על תביעה נגד רשות מקומית, הפעם עיריית עכו ובעצם על אחריות של רשות מקומית כלפי התושבים שלה וגם כלפי אלה שמטיילים בתחומה.
מעשה שהיה כך היה. אישה שמתגוררת בירושלים ועובדת כחשבת שכר, טיילה בעיר העתיקה בעכו. באמצע הטיול וסמוך לבית כנסת הרמח"ל, מעדה האישה כתוצאה של חסרון אבן משתלבת סמוך לבור ביוב, מה שבעצם יצר בור במדרכה. היא נפלה ונפצעה ביד ימין, כך שנגרם לה שבר מרוסק, כלומר שבר קשה מאוד.
התובעת הגישה תביעה בעניין נגד עיריית עכו ועיריית עכו שרשרה את התביעה נגד תאגיד המים המקומי. בהמשך התברר שהאבן החסרה קשורה רק למדרכה ולכן המפגע קשור רק לעירייה ולא לתאגיד המים. לכן השרשור נגד תאגיד המים נמחק.
בהליך עצמו טענה התובעת שהנפילה אירעה בגלל המפגע שעליו אחראית עיריית עכו. העיריה צריכה לדאוג לבטיחות המטיילים בשטח שלה ולכך שלא יהיו אבנים משלבות חסרות במקום בו הולכים הרבה אנשים, בגלל שזה מגדיל את האפשרות שמישהו ייפצע.
התובעת הביאה כעדים מטעמה גם את בעלה וגם את בעל בית הקפה שהיה בסמוך. הם טענו שראו שהתובעת נופלת מהריצוף החסר. התובעת הביאה גם תמונות צבעוניות מיום התאונה וגם הוכח שהעירייה תיקנה את הריצוף בערך שנה לאחר התאונה.
העירייה מנגד טענה שהתובעת הייתה צריכה להסתכל לאן היא הולכת, שעירייה לא יכולה לדאוג לתקינות של כל אבן ושל כל ריצוף בעיר ובכל מקרה פערי הגובה בין האבן החסרה לבין האבנים שקיימות לא מאפשרים את הילכדות הרגל, כלומר שהבור היה קטן מדי כדי ליפול בו.
בית המשפט בחן את העדויות ואת הממצאים בתיק וקבע באופן חריג יש לציין, כי אין להטיל כל אשם תורם על התובעת בעקבות התאונה ושיש לייחס אשם מלא לעירייה.
בית המשפט פסק פיצוי בגין 10% נכות אורטופדית שנגרמו לתובעת ביד הדומיננטית שלה, 137,000 שקלים בצירוף שכר טרחה של 32,000 שקלים ותוספת של 4,500 שקלים הוצאות משפט.
