בשנת 2010 תוקן סעיף 28 א' לחוק חוזה הביטוח והביא עמו בשורה גדולה. החוק קובע כי במידה וחברת הביטוח מתנהלת באופן חסר תום לב ולא משלמת את תגמולי הביטוח, שאינם שנויים במחלוקת, תוך 30 יום מיום שהיו מונחים בפניה כל המסמכים הנדרשים לבירור חבותה, הרי שבית המשפט יחייב את חברת הביטוח בתשלום של ריבית מיוחדת שעומדת על עד פי שלושה מהנהוג על פי חוק הפרשי ריבית והצמדה.
לבית המשפט אין שיקול דעת והוא צריך לחייב את חברת הביטוח בקנס בביטוחים אישיים, אשר כוללים ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח רכב (רכוש) וביטוח דירות ותכולתן.
בעניין יתר הביטוחים שאינם ביטוחים אישיים, רשאי (ולא חייב) בית המשפט לחייב את חברת הביטוח בתשלום ריבית מיוחדת.
המצב המשפטי לפני שנת 2010 היה כי בית המשפט רשאי לחייב בריבית מיוחדת את חברות הביטוח אשר התנהלו בצורה שאינה מקובלת, אך כאמור לאחר תיקון החוק, בית המשפט צריך (בביטוחים אישיים בלבד) לחייב את חברות הביטוח בריבית מיוחדת.
תיקון החוק על ידי כנסת ישראל נעשה, זאת לאחר שבתי המשפט לא נהגו להשתמש יתר על המידה בהענשת חברות ביטוח סוררות.
חברות הביטוח נהגו (וישנן שעדיין נוהגות) בשיטות אשר אין להן מקום בעולם עסקי נורמטיבי. החשיבה כי מבוטחים צריכים רק לשלם פרמיות ביטוח ולא לקבל פיצוי במידה ומתרחש אירוע ביטוחי, היא מחשבה שלוותה את רוב חברות הביטוח משך שנים רבות. כנסת ישראל קמה והחליטה לחזק את ההגנה על מבוטחים על ידי תיקון החוק.
יש לציין, כי צריך להתאזר בסבלנות עד שבתי המשפט בישראל יפנימו את תיקון החוק ויפסקו על פיו. אין ספק כי כאשר יהיה שימוש מוגבר בחוק, נוכל לראות התנהלות טובה יותר מטעם חברות ביטוח, אשר אינה מקפחת את אזרחי ישראל.
