התובעת, ילדה בת 15.5, נפגעה בתאונה במהלך טיול של האולפנא שבה למדה, בנחל צופית.
התאונה אירעה בעת שהתובעת ירדה מהמצוק שבנחל בעזרת יתדות שהיו מקובעות בסלע, איבדה את האחיזה ביתדות ונפלה מגובה של למעלה משני מטר.
בעקבות התאונה נחבלה התובעת בקרסול רגלה הימנית. התובעת פונתה מזירת התאונה ואושפזה למשך 6 ימים בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים.
מומחית אורטופדית שמונתה מטעם בית המשפט קבעה כי בעקבות התאונה נותרה לתובעת נכות אורטופדית צמיתה בשיעור של 5% בשל הפגיעה בכף רגל ימין בהתחשב בתלונות ובהגבלות התנועה.
כן קבעה המומחית כי נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין צלקות.
בית המשפט קבע כי מבחינת מבחן הציפיות, היה על הנתבעים לצפות את האפשרות שמי מהתלמידים ימעד מסיבה זו או אחרת וייפול מטה במהלך הירידה בעזרת היתדות.
ניתן היה לצפות שנערות צעירות בכתה י' כלל לא יהיו מודעות לסכנה, ויסתכנו או ינהגו בפזיזות שתגרום לנפילה.
ניתן היה לצפות גם את האפשרות של חרדה שתאחז באחת מהתלמידות, אשר תגרום לה לשמוט את אחיזתה ביתדות, כפי שאירע בענייננו.
עקב כלל הנכויות הרפואיות שנקבעו לתובעת, לרבות הנכויות הזמניות, לתקופת אשפוזה, לניתוח שעברה, ולתקופת ההחלמה שנדרשה לה, פסק לה בית המשפט פיצוי בגין כאב וסבל בסכום של 45,000 שקלים.
בית המשפט פסק לתובעת פיצוי בסך של 120,000 שקלים בגין אובדן השתכרות לעתיד – פיצוי אשר כולל גם הפסדי פנסיה לעתיד.
כן, בית המשפט פסק לתובעת 3,000 שקלים בגין עזרת הזולת וכן 2,000 שקלים בגין הוצאות רפואיות ונסיעות.
אם תרצו להתייעץ עם עו"ד ינון הדאיה לתאונות תלמידים – צרו קשר ונשמח לעזור
